בגברים עם סרטן ערמונית גרורתי ורגיש להורמונים עם כאב גרמי בעת האבחנה תועדו שיעורי הישרדות נמוכים יותר משמעותית, בהשוואה לאלו ללא כאבי עצמות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סרטן ערמונית לעיתים קרובות שולח גרורות לעצמות, עם התפתחות כאב וירידה באיכות החיים של החולים. בעוד שהקשר בין כאב גרמי וההישרדות הכוללת במקרים של סרטן ערמונית גרורתי ועמיד לסירוס מוכח היטב, ההשפעה של כאב גרמי באלו עם ממאירות רגישה להורמונים אינה ידועה.
החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק משני שהתבסס על נתוני מחקר SWOG-1216, מחקר אקראי בשלב 3, שכלל 1,279 גברים עם אבחנה של סרטן ערמונית גרורתי ורגיש להורמונים מ-248 מרכזים ברחבי ארצות הברית. החולים קיבלו טיפול ADT (או Androgen Deprivation Therapy) בדמות Orteronel או Bicalutamide.
מבין 197 חולים (גיל חציוני של 67.6 שנים) עם נתונים זמינים אודות כאב גרמי אשר נכללו בניתוח המשני, 301 חולים (23.5%) דיווחו על כאב גרמי בתחילת המחקר.
התוצא העיקרי של המחקר היה ההישרדות הכוללת; תוצאים משניים כללו הישרדות ללא-התקדמות מחלה ותגובה לפי PSA.
מהנתונים עולה כי חציון ההישרדות הכוללת בקרב חולים עם כאב גרמי בעת האבחנה עמד על 3.9 שנים, כאשר באלו ללא כאבי עצמות חציון ההישרדות טרם נקבע לאחר חציו מעקב של ארבע שנים (יחס סיכון מתוקן של 1.66, p<0.001).
בדומה, בחולים עם כאב גרמי תועד מרווח הישרדות ללא-התקדמות קצר יותר משמעותית, בהשוואה לאלו ללא כאב גרמי (חציון של 1.3 שנים לעומת 3.7 שנים; יחס סיכון מתוקן של 1.46, p<0.001).
שיעורי תגובה מלאה לפי PSA לאחר שבעה חודשים היו נמוכים יתר בחולים עם כאב גרמי בעת האבחנה (46.3% לעומת 66.3%, p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם סרטן ערמונית וכאב גרמי סביב האבחנה תועדה הישרדות נמוכה יותר משמעותית, בהשוואה לאלו ללא כאבי עצמות. ממצאים אלו מדגישים את החשיבות הפרוגנוסטית של כאב גרמי בחיזוי הפרוגנוזה, בחירת הטיפול ומעקב אחר החולים וכן תומכים בהשלמת מחקרים המתמקדים באוכלוסיית חולים זו.
JAMA Netw Open, July 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!