מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism עולה כי רמות נמוכות של sNRP-1 (או Soluble Neuropilin-1) נקשרו עם דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, כאשר הקשר נותר עקבי בכל קבוצות הגיל.
מחקר החתך נועד לבחון את הקשר בין רמות sNRP-1 ובין דיכאון ב-837 מבוגרים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2 (גיל חציוני של 65 שנים, 39% נשים), כולל 119 חולים עם דיכאון. כלים לדיווח-עצמי, דוגמת HADS (או Hospital Anxiety and Depression Scale), שימשו להערכת דיכאון וחרדה; דיווח עצמי על דיכאון הוגדר בנוכחות מדד HADS-Depression של 8 נקודות ומעלה וחרדה הוגדרה כמדד HADS-Anxiety של 8 נקודות ומעלה.
הם בחנו משתנים דוגמת גיל, מין, רמות sNRP-1 (רמות נמוכות הוגדרו כערכים נמוכים מ-226 ננוגרם/מ”ל), המוגלובין מסוכרר, C-Peptide, טיפול בנוגדי-דיכאון, מדד מסת גוף ונוכחות מחלות לב וכלי דם.
בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2 שפיתחו דיכאון תועדו שיעורי הימצאות גבוהים יותר של חרדה (64% לעומת 14%), טיפול בנוגדי-דיכאון (36% לעומת 14%) ורמות sNRP-1 נמוכות (45% לעומת 22%, p<0.001), בהשוואה לאלו ללא דיכאון.
בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, רמות sNRP-1 נמוכות נקשרו בקשר בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לדיכאון (יחס סיכויים מתוקן של 3.3, p<0.001).
באלו מתחת לגיל 60 שנים, רמות sNRP-1 נמוכות נקשרו בקשר בלתי-תלוי עם דיכאון (יחס סיכויים מתוקן של 3.3, p<0.001), נוכחות אוטם לבבי (יחס סיכויים מתוקן של 3.8, p=0.039) וגיל צעיר יותר (יחס סיכויים מתוקן של 0.97 לכל שנה, P=0.043), בעוד שבאלו בגילאי 60 שנים ומעלה, רק דיכאון (יחס סיכויים מתוקן של 3.1, p<0.001) וגיל צעיר יותר (יחס סיכויים מתוקן של 0.97, p=0.030) נקשרו בקשר בלתי-תלוי עם רמות נמוכות של sNRP-1.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מציעים להתבסס על כלים לדיווח עצמי לזיהוי דיכאון בעת אבחנת סוכרת מסוג 2.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!