חיילים בארצות הברית שנחשפו לפציעות הדף במהלך שירותם הצבאי בעיראק ואפגניסטן ניצבים בפני סיכון מוגבר לסיבוכים רפואיים לאורך חייהם, לעיתים קרובות סיבוכים אלו אינם קשורים עם הפציעה המיידית, כך עולה מדו”ח חדש מטעם ה-Institute of Medicine.
סיבוכים אלו כוללים תסמונת דחק בתר-חבלתית (PTSD או Posttraumatic Stress Disorder), ובחלק מהמקרים, חבלת ראש טראומטית, חסר הורמון גדילה ותסמינים עיקשים לאחר זעזוע מוח, כולל כאבי ראש.
הסיבוכים הגופניים והפסיכולוגיים האקוטיים בחולים השורדים פיצוצים עשויים להיות הרסניים, אך ההשלכות ארוכות הטווח הן פחות ברורות., בעיקר בחולים ללא סימנים חיצוניים ברורים לפציעה עקב החשיפה לגלי ההדף או אלו שכלל לא היו מודעים לחשיפתם לפציעות הדף.
מדובר במהדורה התשיעית של דו”ח העוסק בהשפעות הבריאותיות הקשורות בשירות צבאי בזמן מלחמה, שהחל בשנת 1998 בעקבות החשש הגובר מצד יוצאי מלחמת המפרץ. בדו”ח האחרון, הועידה התמקדה בהשלכות הרפואיות במשך לפחות שישה חודשים לאחר חשיפה לפגיעת הדף.
מאז שארצות הברית החלה בפעילות המבצעית באפגניסטן באוקטובר 2001 ולאחר מכן בעיראק במרץ 2003, למעלה מ-6,700 חיילים אמריקאיים נהרגו ולמעלה מ-50,500 נפצעו, כאשר פגיעות הדף אחראיות לכ-75% מכלל הפגיעות באנשי הצבא.
זוהו מספר דפוסי פציעה מג’וריים עקב שימוש בחומרי נפץ מאולתרים, החל מפציעות הנובעות מגל ההדף עצמו לאלו הנובעות משברי רסיסים עקב הפיצוץ ועד התפתחות מחלות שונות, למשל עקב חשיפה לכימיקאלים שהשתחררו מהפצצה. כאשר האנרגיה מגל ההדף נספגת בגוף האדם, היא משבשת את הפעילות הסדירה של הגוף ברמה בסיסית ואף מולקולארית, דבר העלול להוביל לפגיעה ברקמות, שאינה נראית מיד לאחר הפציעה.
הועידה מצאה מספיק עדויות לקשר סיבתי בין פציעות עיניים חודרות עקב החשיפה לפיצוץ ובין עיוורון קבוע וליקוי ראיה, כמו גם השפעות ארוכות טווח על מערכת המין והשתן, דוגמת היפוגונאדיזם, חוסר-פוריות, הפרעות בהתרוקנות והפרעות בתפקודי זקפה עקב פציעה חמורה.
ישנן עדויות מספקות בנוגע לקשר בין פיצוצים והתפתחות תסמונת דחק בתר-חבלתית. הקשר עשוי לנבוע מחשיפה ישירה לפיצוץ או חשיפה עקיפה.
יש עדויות מספקות גם בנוגע לפגיעה בתפקוד האנדוקריני בחלק מהמקרים של חבלות ראש טראומטיות בינונית או חמורות ולתסמינים עיקשים לאחר זעזוע מוח עם כאבי ראש ממושכים במקרים של חבלת ראש טראומטית קלה.
הועידה מצאה עדויות מסוימות לפיהן חשיפה לפיצוצים עלולה לגרום לנזק ארוך-טווח לשמיעה ולשרירים או לעצמות. עם זאת, המומחים מסבירים כי הנתונים בנוגע לתוצאות אלו אינם משמעותיים דיו בכדי לקבוע קשר סיבה ותוצאה ישיר.
אין עדויות מספקות להערכת התרומה הישירה של חשיפה לפיצוצים להתפתחות דיכאון, הפרעות שימוש בחומרים וכאב כרוני; עם זאת, הקשר בין PTSD ובין הפרעות אלו מוכח היטב.
אנשי הועידה קראו להשלים מספר מחקרים להערכת מניעה ואבחנה טובה יותר של פציעות הדף ואפשרויות טיפול, שיקום ותמיכה בקורבנות משדה הקרב בטווח הזמן המיידי והארוך. הם מציינים כי מרבית המחקרים הנוכחיים התבססו על נתונים מדיווחי-עצמיים על החשיפה, במקום מדדים אובייקטיביים ואחת ההמלצות היא לפתח טכנולוגיות להערכה כמותית של פיצוצים ולאפיין את הסביבה בזמן אמת וכן לקשור את הנתונים הללו עם הדיווחים ההיסטוריים של הנוכחים במקום והמידע הדמוגרפי, רפואי ומבצעי.
מתוך Gulf War and Health, Volume 9: Long-Term Effects of Blast Exposures
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!