PTSD

אירועים איסכמיים חולפים עלולים להוביל להתפתחות תסמונת דחק בתר-חבלתית (Stroke)

כ-30% מהחולים לאחר אירוע איסכמי חולף (TIA או Transient Ischemic Attack) מפתחים תסמונת דחק בתר-חבלתית (PTSD או Post-Traumatic Stress Disorder), כך עולה מנתונים שפורסמו במהדורת נובמבר בכתב העת Stroke.

בחולים שאינם מתמודדים היטב עם אירוע איסכמי חולף ומעריכים ביתר את הסיכון העתידי לאירוע מוחי, מצויים בסיכון מוגבר לתסמונת דחק בתר-חבלתית. עם זאת, דיכאון, חרדה, או בריאות גופנית ירודה מעלים גם הם את הסיכון הנ”ל.

מדגם המחקר כלל 108 חולים מגרמניה עם אירוע איסכמי חולף. שלושה חודשים לאחר האירוע, הם השלימו שאלונים לדירוג-עצמי להערכת תסמונת דחק בתר-חבלתית, חרדה, דיכאון, איכות חיים, גישות התמודדות וידע רפואי.

32 מהחולים (29.6%) סווגו כבעלי תסמונת דחק בתר-חבלתית, שיעור גבוה פי עשר מזה שתועד בסקר שנערך לאחרונה באוכלוסיה בגרמניה.

מבין 108 המשתתפים, איכות החיים הנפשית הייתה נמוכה משמעותית ב-15 חולים (13.9%) ואיכות החיים הגופנית הייתה נמוכה משמעותית בשבעה חולים (6.5%), בהשוואה למדגם משתתפים בריאים.

בחולים עם אירוע איסכמי חולף ותסמונת דחק בתר חבלתית מדדי דיכאון וחרדה היו גבוהים יותר משמעותית, עם איכות חיים גופנית ונפשית ירודות, בהשוואה למקביליהם ללא תסמונת דחק בתר חבלתית.

בנוכחות אירוע איסכמי חולף ודיכאון נרשמה עליה משמעותית בנטל הפסיכולוגי של המטופל; לכן, לא מפתיע כי בחולים לאחר אירוע איסכמי חולף עם תסמונת דחק בתר חבלתית תחושת איכות החיים הייתה נמוכה יותר.

בחולים עם גישות התמודדו תשליליות, דוגמת הכחשת בעיה, האשמה עצמית, או פניה לסמים להקלה, ובאלו שהעריכו ביתר את הסיכון לאירוע מוחי, קיים גם כן סיכון מוגבר להתפתחות תסמונת דחק בתר-חבלתית.

ייעוץ טוב יותר למטופלים בנוגע לסיכון ובאשר לגישות התמודדות חיוביות עם אירוע איסכמי חולף עשויים לסייע בנושא.

החוקרים מאמינים כי זהו המחקר הרשאון להערכת השכיחות של תסמונת דחק בתר-חבלתית במדגם חולים לאחר אירוע איסכמי חולף בלבד. מאחר וחולים אלו סובלים מתסמינים נוירולוגיים זמניים בלבד, החולפים לחלוטין ללא שארית נזק מוחי, הממצאים לפיהם קיימת שכיחות מוגברת של תסמונת דחק בתר-חבלתית ותפקוד פסיכו-סוציאלי ירוד מצדיקים מאמצים ממוקדים בנושא.

Stroke. 2014;45:3360-3366

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך