PTSD

גורמי סיכון להתפתחות הפרעת דחק בתר-חבלתית לאחר אשפוז בשל COVID-19 (מתוך J Clin Psychiatry)

קורונה

הפרעות פסיכיאטרית קודמות, מרחק גדול יותר בין מגורים המגורים ובין בית החולים בשל עומס במרכזים הרפואיים, כמו גם חוויות דיסוציאטיביות במהלך האשפוז , זוהו כגורמי סיכון להתפתחות הפרעת דחק בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder) שלושה חודשים ושישה חודשים לאחר אשפוז בשל COVID-19, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry.

מטרת המחקר הייתה לזהות גורמים הקשורים עם תסמיני דחק בתר-חבלתי שלושה ושישה חודשים לאחר שחרור מבית חולים של חולים שאושפזו בשל COVID-19.

מדגם המחקר כלל חולים שאושפזו בשל COVID-19 בין תחילת מרץ ועד סוף יולי בשנת 2020. הערכות קליניות הושלמו באמצעות שאלונים למילוי עצמי והערכת תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית התבססה על מדד PCLS (או Posttraumatic Stress Disorder Checklist Scale). החוקרים בחנו מספר גורמים אפשריים הקשורים עם תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית, כולל מצב סוציו-דמוגרפי, אשפוז ליחידת טיפול נמרץ, היסטוריה של הפרעה פסיכיאטרית, מדד Hospital Anxiety and Depression Scale, שאלון Peritraumatic Dissociative Experience Questionnaire ואת המרחק ממקום המגורים לבית החולים.

מדגם המחקר כלל 119 חולים שהשלימו הערכה שלושה חודשים לאחר השחרור מבית החולים ותת-קבוצה של 94 חולים שהיו זמינים להערכה לאחר שישה חודשים מהשחרור מבית החולים.

שיעורי הימצאות תסמיני דחק בתר-חבלתי עמדו על 31.9% לאחר שלושה חודשים ועל 30.9% לאחר שישה חודשים. תסמיני חרדה ודיכאון והיסטוריה של הפרעה פסיכיאטרית לוו בסיכון מוגבר לתסמיני דחק בתר-חבלתי. בנוסף, חוויות דיסוציאטיביות במהלך האשפוז (p<0.001) ומרחק גדול יותר מהבית עד לבית החולים (p=0.017) נקשרו באופן ספציפי עם סיכון מוגבר לתסמיני דחק בתר-חבלתי לאחר שלושה חודשים ולאחר שישה חודשים, בהתאמה.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים על גורמי סיכון אפשריים להתפתחות הפרעת דחק בתר-חבלתית בחולים שאושפזו בשל COVID-19 ועשויים לסייע בזיהוי מוקדם ונקיטת צעדים למניעת הפרעת דחק לאחר אשפוז בשל הזיהום הנגיפי.

J Clin Psychiatry, Dec 7, 2022

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מתן Pentoxifylline אינו-יעיל כנגד דלקת כבד על-רקע אלכוהול עם נזק כלייתי חד

    מתן Pentoxifylline אינו-יעיל כנגד דלקת כבד על-רקע אלכוהול עם נזק כלייתי חד

    במאמר שפורסם בכתב העת eGastroenterology מדווחים חוקרים מצ’ילה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Pentoxifylline, תכשיר הפועל כמעכב TNF-Alpha, לא הביא לשיפור תוצאות ההישרדות בחולים עם דלקת כבד חמורה משנית לצריכת אלכוהול בשילוב עם נזק כלייתי חד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת כבד חמורה על-רקע צריכת אלכוהול הינה מצב מסכן חיים, כאשר מתן […]

  • זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על קשר בין זיהום בנגיף קורונה ובין סיכון מוגבר למגוון סיבוכים כלייתיים, כולל הופעה חדשה של מחלת כליות כרונית והחמרת תפקוד כלייתי בצעירים מתחת לגיל 21 שנים. באלו עם מחלת כליות כרונית קודמת או נזק כלייתי חד תועד סיכון גבוה יותר לסיבוכים חמורים, כולל דיאליזה או […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול ב- Fremanezumab כנגד מיגרנה עם דיכאון

    תוצאות מבטיחות לטיפול ב- Fremanezumab כנגד מיגרנה עם דיכאון

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology עולה כי טיפול ב- Fremanezumab(אג’ובי) מלווה בירידה גדולה יותר משמעותית בימי מיגרנה חודשיים ובתסמיני דיכאון לעומת פלסבו בחולים עם מיגרנה והפרעת דיכאון מג’ורית. מחקר UNITE הינו מחקר כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, אקראי, שכל מטופלים מ-55 מרכזים ב-12 מדינות בין השנים 2020 ועד 2022. המחקר כלל תקופת סקר בת ארבעה […]

  • חשיפה להתעללות ואלימות כלפי האם בתקופת הילדות מנבאת התנהגות אלימה בבגרות

    חשיפה להתעללות ואלימות כלפי האם בתקופת הילדות מנבאת התנהגות אלימה בבגרות

    בקרב גברים צעירים שנחשפו למעשי אלימות פיזית והתעללות של בן הזוג כלפי אימם נרשמה עליה של 45% בסיכון לכך שינקטו בעצמם במעשי אלימות כלפי בני או בנות זוגם, בהשוואה לאלו שלא נחשפו למעשי אלימות דומים, כך עולה מנתונים חדשים מבריטניה שפורסמו בכתב העת The Lancet Regional Health – Europe. החוקרים בחנו את הנתונים אודות זוגות […]

  • התמכרות למסכים מלווה בסיכון מוגבר לשינה לקויה ועליה בשומן גוף בבני נוער

    התמכרות למסכים מלווה בסיכון מוגבר לשינה לקויה ועליה בשומן גוף בבני נוער

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Global and Public Health עולה כי זמן מסך לפני השינה, עליה בזמן מסך בסופי שבוע, שימוש בטלפון כשעון מעורר והתמכרות למשחקי וידאו הינם מאפיינים נפוצים שנקשרו עם דפוסי שינה בשעה מאוחרת יותר, בקרת שינה ירודה ועליה בסיכון להשמנה במתבגרים בגילאי 11-14 שנים. מחקר החתך בכלל 62 תלמידי בית […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • דו

    דו"ח ועדת המומחים לבחינת הקשר בין PTSD למחלות נלוות

    דוברות משרד הביטחון: ועדת מומחים בין-תחומית שמינה משרד הביטחון, בשיתוף עם ארגון נכי צה”ל, לבחינת הקשר בין PTSD למחלות נלוות, קובעת באופן תקדימי כי קיים קשר סיבתי-רפואי בין פוסט טראומה לשבע מחלות כרוניות שכיחות, בהן סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב ועוד. הוועדה ממליצה על הכרה בקשר סיבתי-רפואי בשיעור של שליש בין פוסט-טראומה לבין המחלות […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך