PTSD

משחק טטריס עשוי למנוע PTSD לאחר אירוע טראומטי (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

משחק טטריס בתוך 72 שעות מאירוע טראומטי עשוי להפחית את שכיחות זיכרונות חודרניים למשך עד חמישה שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות אפשרויות התערבות לאחר-חשיפה למניעת תסמונת דחק בתר חבלתית (או Posttraumatic Stress Disorder), מאחר וכ-85% מאלו הנחשפים לגורם העלול להביא להפרעת החרדה לעולם לא יפתחו אותה. לכן, לא ידוע מי החולים אשר יפתחו PTSD ובאילו מקרים נדרשת התערבות דוגמת מורפין או בנזודיאזפינים במטרה לסייע לשכוח את האירוע. מנגד, משחק טטריס הינה התערבות שפירה לחלוטין.

החוקרים בחנו את הנתונים בספרות הרפואית אודות שימוש בטטריס למניעת PTSD במטרה לקבוע את ההשפעות של התערבות זו על התוצאות לאחר אירוע טראומטי.

בקרב חולים שפנו לחדרי מיון לאחר חשיפה לתאונת דרכים, אלו ששיחקו טטריס במשך 20 דקות דיווחו על פחות זיכרונות חודרניים בתוך שבוע, בהשוואה לאלו שלא שיחקו טטריס.

מחקר משנת 2021 התבסס על מחקר קודם והממצאים העידו כי בקרב משתתפים ששיחקו טטריס שיעור הזיכרונות החודרניים היה קטן ב-3.52 בממוצע, בתוך שבוע מפניה לחדר מיון, בהשוואה לשיעור המדווח באלו שלא שיחקו טטריס (ממוצע, 3.85 לעומת 7.37, בהתאמה).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי משחק טטריס לאחר אירוע טראומטי עשויה להפחית את היארעות זיכרונות חודרניים. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את ההשפעה של משחקים אלו על התפתחות PTSD.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פרכוסים בתינוקות מלווים בסיכון מוגבר לאפילפסיה (Developmental Medicine & Child Neurology)

    פרכוסים בתינוקות מלווים בסיכון מוגבר לאפילפסיה (Developmental Medicine & Child Neurology)

    אחד מכל חמישה ילדים עם היסטוריה של פרכוסים בינקות אובחן עם אפילפסיה עד גיל 22 שנים, זאת בהשוואה ל-1.15% בלבד מאלו ללא פרכוסים בינקות, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה חדש שפורסמו בכתב העת Developmental Medicine & Child Neurology. החוקרים מדווחים כי הסיכון המוגבר לאפילפסיה נותר לאורך תקופת הילדות. מחקר העובה המבוסס על מרשם ארצי כלל […]

  • האם נוגדי-דיכאון מאיצים הידרדרות קוגניטיבית בחולים עם דמנציה? (BMC Medicine)

    האם נוגדי-דיכאון מאיצים הידרדרות קוגניטיבית בחולים עם דמנציה? (BMC Medicine)

    טיפול בנוגדי-דיכאון, בעיקר תרופות ממשפחת SSRI (או Selective Serotonin Reuptake Inhibitor), לווה בהידרדרות קוגניטיבית מהירה יותר משמעותית בחולים עם דמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Medicine. עם זאת, החוקרים מזהירים כי יש לנקוט משנה זהירות בהערכת המשמעות הקלינית של השינויים המתוארים וכי לא ניתן לשלול את האפשרות כי אלו נובעים מדיכאון […]

  • חשיפה ממושכת להרדמה כללית מלווה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (Eur J Anaesthesiol)

    חשיפה ממושכת להרדמה כללית מלווה בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית (Eur J Anaesthesiol)

    חשיפה מוגברת להרדמה כללית במהלך פרוצדורות ניתוחיות מלווה בירידה ארוכת-טווח בתפקוד ניהולי קשב סלקטיבי ומהירות קוגניטיבית ועיבוד מידע, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Anesthesiology. בתת-ניתוח של מחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בהולנד, החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה כוללת להרדמה כללית ותפקוד קוגניטיבי לאורך מעקב של 12 שנים. מדגם המחקר כלל […]

  • היגיינת שינה לקויה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה (Kidney Med)

    היגיינת שינה לקויה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי איכות שינה ירודה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה במבוגרים תחת טיפולי המודיאליזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות שינה ותסמינים על-רקע הפרעות שינה, כולל דום נשימה בשינה ותסמונת Restless Leg Syndrome, הן בין התסמינים המטרידים הנפוצים בקרב חולים עם מחלת כליות […]

  • שכיחות גבוהה של מחלות פסיכיאטריות בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kid Dis)

    שכיחות גבוהה של מחלות פסיכיאטריות בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kid Dis)

    שיעורי תחלואה פסיכיאטרית חמורה עמדו על 7.3% בחולים עם מחלת כליות כרונית, שיעור גבוה ב-56% מהמתואר באוכלוסייה הכללית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases. נוכחות מחלה פסיכיאטרית לוותה בסיכון מוגבר לתמותה, בעוד שהפרעה דו-קוטבית נקשרה עם הידרדרות מואצת בתפקוד הכלייתי. במחקר החתך הארצי ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי הימצאות […]

  • תוצאות מבטיחות לטכנולוגיית מציאות מדומה לשיפור תפקוד מוטורי (Front Neurol)

    תוצאות מבטיחות לטכנולוגיית מציאות מדומה לשיפור תפקוד מוטורי (Front Neurol)

    טכנולוגיית מציאות מדומה מלווה בשיפור שיווי המשקל ותפקוד מוטורי של הגפיים במבוגרים במצב קריטי, בהשוואה לטכניקות שיקום מסורתיות, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Frontiers in Neurology. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שהתבססו על נתונים מ-11 מחקרים אקראיים ומבוקרים שפורסמו לאורך עשר שנים בשמונה מאגרי נתונים גדולים. הסקירה כללה 880 מבוגרים במצב קריטי, […]

  • יעילות ובטיחות תרומבוליזה תוך-ורידי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם מויה-מויה (Neurology)

    יעילות ובטיחות תרומבוליזה תוך-ורידי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם מויה-מויה (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תרומבוליזה תוך-ורידי משמשת לעיתים רחוקות לטיפול במקרים של אירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם אבחנה של מויה-מויה והעדויות תומכות בבטיחות ויעילות התערבות זו במקרים נבחרים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת מויה מויה הינה מחלה צרברווסקולארית נדירה והינה גורם סיכון מוכר […]

  • ההשפעה ארוכת הטווח של איזון הדוק או איזון סטנדרטי של לחץ הדם על התפקוד הקוגניטיבי (Neurology)

    ההשפעה ארוכת הטווח של איזון הדוק או איזון סטנדרטי של לחץ הדם על התפקוד הקוגניטיבי (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי במבוגרים עם יתר לחץ דם וסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, איזון הדוק של לחץ הדם במשך כשלוש שנים עשוי להפחית את הסיכון לליקוי קוגניטיבי, בהשוואה לאיזון סטנדרטי של לחץ הדם. מחקר Systolic Blood Pressure Intervention Trial הציע כי איזון אינטנסיבי של לחץ דם סיסטולי עשוי להפחית […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי בילדים (Neurology)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות Tenecteplase לטיפול באירוע מוחי איסכמי בילדים (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי Tenecteplase מהווה טיפול בטוח במקרים של אירוע מוחי איסכמי עורקי בילדות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מתן תוך-ורידי של Tenecteplase משמש יותר ויותר לטיפול במבוגרים עם אירוע מוחי איסכמי עורקי, אך פרופיל הסיכון במקרים של אירוע מוחי בילדות אינו ידוע. מטרת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה