ממאמר חדש ב- JAMA Oncologyעולה כי כימותרפיה איבדה מחשיבותה בטיפול בסרטן לקראת סוף החיים בשל רעילותה הגבוהה והתועלת הנמוכה. לעומת זאת, אימונותרפיה תופסת את מקומה, עם שימוש גובר במעכבי נקודות בקרה לטיפול בסרטן גרורתי בחולים המתקרבים לסוף חייהם. ד”ר סג’יד חאן, כירורג אונקולוגי מאוניברסיטת ייל וחוקר ראשי, ציין כי “ישנם מטופלים המקבלים אימונותרפיה שלא צריכים לקבל אותה”.
מה מניע מגמה זו? האפשרות של תגובה בלתי צפויה או יוצאת דופן לטיפול היא מפתה, והבטיחות המשופרת של אימונותרפיה לעומת כימותרפיה מוסיפה לרצון לטפל.
עם זאת, ד”ר לורה פטרילו, רופאת טיפול פליאטיבי מבית החולים הכללי של מסצ’וסטס, מזהירה כי מפנה לטובה בסוף החיים עם אימונותרפיה הוא נדיר, ואין כרגע דרך לחזות מי יגיב כך. היא מדגישה כי למרות שאימונותרפיה בדרך כלל מלווה בפחות תופעות לוואי מכימותרפיה, עדיין יתכנו תופעות לוואי קטסטרופליות.
המחקר הרטרוספקטיבי של ד”ר חאן מצא כי אחוז המטופלים שהחלו אימונותרפיה ב-30 הימים האחרונים לחייהם עלה פי ארבעה עד חמישה במהלך תקופת המחקר עבור שלושת סוגי הסרטן שנבדקו – מלנומה בשלב 4, סרטן ריאות וסרטן כליות.
כדי להימנע מטיפול יתר בסוף החיים, חשוב להחיל את אותו סטנדרט שמיושם במתן כימותרפיה. ד”ר חאן מסכם כי “רק בגלל שמשהו יכול להיעשות, לא תמיד אומר שהוא צריך להיעשות”.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!