Pulm. Hypertension

התועלת של טיפול זעיר פולשני בסורפקטנט על תמותה או BPD בפגים עם תסמונת מצוקה נשימתית (JAMA) והערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב פגים עם תסמונת מצוקה נשימתית המטופלים ב- CPAP, מתן טיפול זעיר פולשני בסורפקטנט (Minimal Invasive Surfactant Therapy MIST) בהשוואה לטיפול דמה לא הפחית משמעותית היארעות משלב תמותה או BPD (Bronchopulmonary Dysplasia) בגיל מתוקן של 36 שבועות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות התועלת של מתן סורפקטנט באמצעות צנתר דק (טיפול זעיר פולשני) בפגים עם תסמונת מצוקה נשימתית. הם השלימו מחקר אקראי שכלל 485 פגים שנולדו לאחר 25-28 שבועות היריון וטופלו ב-CPAP עם דרישה לריכוז חמצן באוויר נשאף של 0.30 ומעלה בתוך שש שעות מהלידה. המחקר נערך ב-33 יחידות טיפול נמרץ ביילודים ברחבי העולם.

התינוקות חולקו באקראי לטיפול זעיר פולשני בסורפקטנט באמצעות צנתר דק (241 חולים) או לטיפול דמה (244 חולים). התוצא העיקרי היה משלב של תמותה או BPD  פיזיולוגי בגיל מתוקן של 36 שבועות. עוד בחנו החוקרים בנפרד את שיעורי התמותה לפני גיל מתוקן של 36 שבועות ו-BPD בגיל מתוקן של 36 שבועות.

כל 485 התינוקות שגויסו למחקר (חציון גיל היריון של 27.3 שבועות, 49.7% בנות) השלימו את המחקר. שיעורי תמותה או BPD עמדו על 43.6% מהתינוקות בזרוע ההתערבות ועל 49.6% מהתינוקות בזרוע הפלסבו (הבדל בסיכון של 6.3%-; רווח בר-סמך 95% של 14.2%- עד 1.6%; סיכון יחסי של 0.87; רווח בר-סמך 95% של 0.74-1.03).

שיעורי היארעות תמותה לפני גיל מתוקן של 36 שבועות לא היה שונה משמעותית בין הקבוצות (10% בזרוע ההתערבות לעומת 7.8% בזרוע הביקורת; p=0.51), אך היארעות BPD בקרב אלו ששרדו עד גיל מתוקן של 36 שבועות היה נמוך יותר בזרוע ההתערבות (37.3% לעומת 45.3%, בהתאמה; סיכון יחסי של 0.83, רוח בר-סמך 95% של 0.70-0.98).

אירועים חריגים חמורים תועדו ב-10.3% מהתינוקות בזרוע ההתערבות וב-11.1% מאלו בזרוע הביקורת.

למרות שממצאי המחקר אינם תומכים בתועלת של סורפקטנט למניעת תמותה או BPD בפגים עם תסמונת מצוקה נשימתית, החוקרים מציינים כי לאור אי הודאות הסטטיסטית, לא ניתן לשלול השפעה בעלת חשיבות קלינית.

JAMA. 2021 Dec 13

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

במחקר גדול זה נמצא שטיפול בטורפקטנט בשיטת MIST לא היה יעיל יותר מפלצבו בפגים קטנים למניעת תמותה או BPD בגיל מתוקן של 36 שבועות. אחת הסיבות לכך שלא נמצאה השפעה מטיבה של הטיפול יכולה להיות של-BPD ו/או לתמותה ישנם גורמים רבים ויתכן שלמתן סורפקטנט ביממה הראשונה לחיים לא תהיה השפעה משמעותית על כך.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה