במאמר שפורסם בכתב העת BMC Pulmonary Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קיים סיכון לסיבוכים בריאה הטבעית בחולים לאחר השתלת ריאה יחידה עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, כולל חזה-אוויר, אספרגילוזיס ריאתי והתלקחות חמורה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השתלת ריאה יחידה עדיין מועדפת במקרים של מחסור באיברים, אך אין נתונים רבים אודות הסיכון לסיבוכים והשינויים לאורך זמן. כעת הם בחנו את הנתונים אודות 34 מבוגרים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית שעברו השתלת ריאה יחידה במרכז אחד; 54 מבוגרים נוספים שעברו השתלת ריאה יחידה מסיבות אחרות שימשו כביקורות.
הגיל החציוני של החולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית ושל הביקורות היה דומה (53 שנים ו-47 שנים, בהתאמה), אך בקבוצת החולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית תועד שיעור גבוה יותר משמעותית של גברים (67.7% לעומת 22.2%) ומדד מסת הגוף היה גבוה יותר משמעותית (חציון של 22.2 לעומת 17.7).
החולים עברו הערכה בשלוש נקודות זמן ספציפיות: לפני השתלה, שישה חודשים לאחר-השתלה ושנתיים לאחר- השתלה.
מהנתונים עולה כי נפח הריאה הטבעית ירד עם הזמן, עם חציון של 1.134 ליטרים לפני ההשתלה, 0.747 ליטרים שישה חודשים לאחר ההשתלה ו-0.653 שנתיים לאחר ההשתלה.
בקרב חולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, זילוח הדגים מגמת ירידה לאורך הזמן; שינויים רדיוגרפיים תועדו אך היו מינימאליים. הסיבוכים הנפוצים בריאה הטבעית בחולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית כללו חזה אוויר (29.4%), אספרגילוזיס ריאתי (11.8%) והתלקחות חדה (8.9%).
שיעורי התמותה לאחר שלושה חודשים והפרוגנוזה ארוכת הטווח היו דומים בחולים עם וללא מחלת ריאות אינטרסטיציאלית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר הנוכחי, בשילוב עם דיווחים קודמים, מעידים כי מחלת ריאות אינטרסטיציאלית ממשיכה להתקדם לאט ולהשפיע על המבנה והתפקוד הריאתי גם לאחר השתלת ריאה יחידה. נתונים אלו תומכים בסברה כי פיברוזיס ריאה טבעית ממשיכה להחמיר למרות מינונים גבוהים של תרופות לדיכוי חיסוני לאחר השתלת ריאה יחידה.
BMC Pulmonary Medicine, April 24, 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!