Radiation Oncology

לזיות ניאופלזיות נדירות 5 שנים לאחר תוצאה שלילית של בדיקת קולונוסקופיה

לאנשים, שאין להם ניאופלזיות בקולונוסקופיה בנקודת ההתחלה, נדיר שיש לזיות כאלה (שפירות או ממאירות), לאחר 5 שנות מעקב, כך עולה בפגישה השנתית ה-71 של American College of Gastroenterology (ACG).

ממצאים אלה צריכים להיות מרגיעים עבור גסטרו-אנטרולוגים, שדאגו בנוגע למחסור בספרות העשוי לפגוע בקביעת האינטרוול המתאים בין ביצוע בדיקות סיקור של קולונוסקופיה.

הסיכון לאחר 5 שנים לפתח סרטן קולו-רקטלי הינו נמוך מאוד לאחר בדיקת סיקור, שלא מצאה שום ניאופלזיות. הסיכון לאדנומה מתקדמת גם כן נמוך, למרות שהוא גבוה יותר בקרב גברים לעומת נשים. הממצאים מראים, שרופאים יכולים לקבוע בביטחון קולונוסקופיות חוזרות 10 שנים לאחר הבדיקה הראשונה, כפי המומלץ כיום על ידי ה-ACG.

החוקרים רצו לזהות את הסיכון לניאופלזיה קולורקטלית באנשים, שהקולונוסקופיה, שנעשתה להם בנקודת ההתחלה, הייתה שלילית לחלוטין מממצאים כאלה. בכדי לעשות כך, החוקרים זיהו אנשים במסדי הנתונים של תוכנית סיקור של בדיקת קולונוסקופיה המבוססת על עובדים, שלא היו להם ניאופלזיות בבדיקה הראשונה, ואשר חזרו לבדיקה נוספת לאחר 5 שנים. הקולונוסקופיות נערכו בין ספטמבר 1995 ועד ליוני 2000.

החוקרים הגדירו את המעי הדיסטלי כקולון יורד, סיגמואיד ורקטום. לאחר מכן, הם קטלגו כל חלק של המעי על פי נוכחות הלזיה הכי מתקדמת. הסיווגים היו כדלקמן : 1 ללא פוליפ, 2 פוליפ/ים היפר פלסטיים, 3 אדנומה טובולרית הקטנה מ-1 ס”מ, 4 אדנומה מתקדמת, שהוגדרה כאדנומה טובולרית של 1 ס”מ או יותר מזה, פוליפ עם היסטולוגיה של ווילוס או דיספלזיה בדרגה גבוהה, 5 גידול סרטני.

מתוך 2436 נבדקים, שלא היו להם אדנומות בנקודת ההתחלה, 1256 (51.6%) חזרו לבדיקת קולונוסקופיה נוספת. אלה, שחזרו לבדיקה נוספת היו בממוצע בני 54.7 בהשוואה לממוצע גילאים של 58.3 עבור אלה, שלא חזרו לבדיקה נוספת (P < .001). יש לציין כי הם היו ברי השוואה בכל שאר הפרמטרים הדמוגרפים, כגון גזע, מין והכנסה. בתוך קבוצות אלה, 57% היו גברים בקרב מי שחזר לבדיקה נוספת ו-53% היו גברים בקרב מי שלא חזר לבדיקה נוספת.

הרופאים, שערכו את הבדיקה, לא מצאו גידולים בקרב הנבדקים, שחזרו לבדיקה נוספת. בתוך קבוצת הסיקור, ל-201 נבדקים (16%) הייתה לפחות אדנומה אחת, ומתוכם ל-34% הייתה לזיה דיסטלית בלבד, ל-40% הייתה לזיה פרוקסימאלית בלבד ול-27% היו לזיות דיסטליות ופרוקסימאליות. לזיות כאלה היו יותר נפוצות בנבדקים עם פוליפ בנקודת ההתחלה (סיכון יחסי של 1.62). נבדקים עם פוליפים ונבדקים ללא פוליפים בנקודת ההתחלה היו דומים מבחינת גיל, כאשר ממוצע הגילאים היה 57.6 עבור נבדקים עם פוליפ בנקודת ההתחלה ו-56.6 עבור נבדקים ללא פוליפ בנקודת ההתחלה.

אדנומות מתקדמות הופיעו ב-15 נבדקים (1.2%), מתוכם ל-2% היו פוליפים בנקודת ההתחלה ול-1% לא היו, הבדל זה לא היה משמעותי סטטיסטית.

גברים היו עתידים כמעט פי 2 לפתח אדנומה תוך כדי המעקב עם שיעורים של 20.1% עבור גברים ו-10.7% עברו נשים (RR -1.88). גברים גם היו יותר עתידים להיות בעלי אדנומה מתקדמת, כאשר לזיות כאלה הופיעו ב-1.7% מהגברים וב-0.55% מהנשים (RR 3.07). מתוך 388 נשים, שהיו צעירות מגיל 60 בנקודת ההתחלה, לאישה אחת (0.26%) הייתה אדנומה מתקדמת (רווח בר סמך 95% : 0.01% – 1.43%). מתוך 634 גברים ונשים, שהיו צעירים מגיל 55 בנקודת ההתחלה, 7 (1.1%) פיתחו אדנומה מתקדמת (רווח בר סמך 95% : 0.45-2.26%).

לדברי החוקרים, הם היו רוצים להרגיש יותר טוב עם ההנחיות הלאומיות הממליצות על סיקור חוזר 10 שנים, לאחר הבדיקה הראשונה עבור נבדקים הנמצאים בסיכון ממוצע. המידע הנוכחי תומך בהמלצות אלה על ידי כך שהוא מראה שאנחנו לא עושים דבר הגורם לפספוס בעיות אלא יש לו השפעה חיובית. הסיכויים למציאת משהו 5 שנים לאחר בדיקה תקינה בין גסטרו-אנתרולוגים מוסמכים שונים המבצעים את הבדיקה מאוד קטנים.

בנוסף, העובדה, שבדיקות הקולונוסקופיה בוצעו בידי שילוב של אנשי רפואה אקדמאים ופרטיים, מאוד מעודדת. זה אומר לנו, שאנחנו עושים את הדבר הנכון על ידי ביצוע הסיקור וכי זמן המתנה של 10 שנים הינו הולם ונכון.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    ברבע מהחולים עם סוכרת מסוג קשה לאיזון ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם, עם שכיחות גבוהה במיוחד עם גיל מתקדם, מדד מסת גוף נמוך יותר, מוצא היספאני/שאינו-לטיני, מספר גדול יותר של תרופות לאיזון לחץ הדם ושימוש בפיברטים, משככי כאב או תרופות חדשות לאיזון רמות הסוכר בדם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים […]

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    כ-18% מהחולים עם מחלת מעי דלקתית, כולל 16.3% מאלו עם מחלה לא-פעילה, ענו על הקריטריונים לאבחנה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית לא-פעילה, חרדה על-רקע תסמינים גסטרואינטסטינאליים הייתה הגורם המנבא היחיד של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה. בחולים עם מחלת […]

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית חוזק השריר נמוך משמעותית בהשוואה לביקורות בריאות תואמות, כאשר בנשים תועד מצב תזונתי גרוע במיוחד בכל הנוגע למסת גוף ללא שומן ומסת שריר, לצד היארעות גבוהה יותר של סרקופניה, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת להשוואת המצב התזונתי של 80 מבוגרים עם מחלת […]

  • הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obesity Surgery עולה כי בקרוב ל-60% מהחולים עם השמנת-יתר ואנמיה קודמת תועדה התאוששות מאנמיה בתוך שישה חודשים מניתוח בריאטרי. מין נקבה, גיל מתקדם וניתוח בריאטרי מסוג שרוול קיבה לוו בסיכויי התאוששות גבוהים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים בחנו את התפתחות אנמיה לאחר ניתוח בריאטרי, אך אין […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך