Radiation Oncology

חולים עם אוטם לבבי חד נחשפים באשפוז אחד ל-30% ממינון הקרינה השנתי המומלץ (מתוך כנס AHA )

ממחקר חדש שהוצג בכנס American Heart Association עולה כי כל חולה המאושפז בשל אוטם לבבי חד נחשף לקרינה מייננת במינון של 17.31 mSv, המהווה למעלה משליש מהמינון השנתי המומלץ לחשיפה לקרינה.

במסגרת המחקר העריכו החוקרים את החשיפה הכוללת לקרינה של 35,707 חולים עם אוטם לבבי חד, שטופלו ב-55 בתי חולים אוניברסיטאיים.

מתוצאות המחקר עולה כי חולים עם אוטם לבבי חד עברו בסה”כ 248,822 בדיקות אבחנתיות עם חשיפה לקרינה מייננת, כולל צילומי חזה, בדיקות CT של החזה, בדיקות CT של הראש, מיפוי גרעיני וצנתור לבבי. בממוצע, בכל חולה נערכו שבע בדיקות עבור כל אשפוז עקב אוטם לבבי חד. לאור זאת, על-בסיס המינונים היעילים האופייניים לבדיקות אלו, החוקרים סיכמו ומצאו כי כל חולה המאושפז בשל אוטם לבבי חד נחשף לכ-17.31 mSv של קרינה מייננת בכל אשפוז. מינון זה מהווה למעלה משליש מהמינון השנתי המומלץ לחשיפה לקרינה במקום העבודה (50 mSv), ומהווה מינון גבוה פי 5.5 מהחשיפה לקרינה הצפויה לתושבי ארה”ב.

החוקרים מדגישים כי אין בכוונתם לעורר פאניקה. מטרתם היה לשנות את אופן המחשבה בנוגע לקרינה. הם אינם קוראים להימנע מביצוע בדיקות מתאימות או הכרחיות, אך מנסים לחזק את הצורך בהערכה זהירה של האינדיקציות לביצוע הפרוצדורות, כך שכאשר הם מזמינים בדיקות הכוללות חשיפה לקרינה, הם יישקלו הפחתת מינון על-בסיס האבחנה באשפוז.

החוקרים מוסיפים כי מממצאי המחקר עולה כי יש להשקיע מאמץ רב יותר לעקוב אחר החשיפה לקרינה של כל מטופל, במהלך הפרוצדורות השונות. כעת הם מנסים לאסוף נתונים נוספים אודות משתנים המשפיעים ומנבאים חשיפה לקרינה, במטרה לנסות להעריך אם חלק מהבדיקות מיותרות ולעקוב אחר דפוסי הפעילות של בתי חולים שונים.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא, במטרה להעריך את החשיפה לקרינה בעקבות בדיקות הדמיה קרדיווסקולאריות, תוך התמקדות בהפחתת החשיפה הכוללת לכל אבחנה, במקום הערכת החשיפה לכל בדיקה בלבד.

American Heart Association 2009 Scientific Sessions

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על קשר בין זיהום בנגיף קורונה ובין סיכון מוגבר למגוון סיבוכים כלייתיים, כולל הופעה חדשה של מחלת כליות כרונית והחמרת תפקוד כלייתי בצעירים מתחת לגיל 21 שנים. באלו עם מחלת כליות כרונית קודמת או נזק כלייתי חד תועד סיכון גבוה יותר לסיבוכים חמורים, כולל דיאליזה או […]

  • מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    מטבוליטים בשתן עשויים לנבא תוצאות כלייתיות בחולים עם סוכרת מסוג 2

    רמות מוגברות של המטבוליטים בשתן Choline ו-Dimethylglycine נקשרו באופן בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לסיבוכים כלייתיים ותמותה מכל-סיבה בחולים עם סוכרת מסוג 2, כאשר העדויות מציעות כי דחק טובולרי מתווך בחלקו את הקשר בין הפרעה במטבוליזם כולין וירידה הדרגתית בתפקוד כלייתי בחולים אלו, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & […]

  • טיפול ב-Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בחולים עם יתר לחץ דם עמיד

    טיפול ב-Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בחולים עם יתר לחץ דם עמיד

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMAמדווחים חוקרים מדרום קוריאה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Amiloride אינו-נחות לעומת Spironolactone בהפחתת לחץ דם בחולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול, עם שיעורים דומים של השגת יעד לחץ דם סיסטולי ופרופיל בטיחות טוב יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Spironolactone הינה התרופה המועדפת לטיפול ביתר לחץ דם […]

  • מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    במאמר שפורסם בכתב העת Blood Advances מדווחים חוקרים מאנגליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר משמעותי בין קוטר הגידול המקסימאלי ובין הסיכון להישנות בחולים עם מחלת הודג’קין בשלב-מוגבל שהשיגו בדיקת הדמיה תקינה, כאשר כל עליה של סנטימטר אחד בקוטר המקסימאלי של הגידול לוותה בעליה של 21% בסיכון להישנות. מדגם המחקר כלל 1,278 חולים […]

  • רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

    רמות לקטט גבוהות בדם מנבאות סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם נזק כלייתי חד

    רמות לקטט בדם מעל 4 מילימול/ליטר בקבלה לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ מלוות בסיכון מוגבר לתמותה בתוך חודשיים בחולים עם נזק כלייתי חד תחת טיפול כלייתי חליפי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Nephrology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל נתונים לאורך תקופה של ארבע שנים במטרה לבחון את ההשפעה של רמות לקטט בדם בקבלה לאשפוז ליחידת […]

  • טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול מונע ב- Trimethoprim-Sulfamethoxazole(או TMP-SMX) מפחית את הסיכון לזיהומים חמורים בהיקף של 50% בחולים עם אבחנה של וסקוליטיס על-רקע ANCA (או Antineutrophil Cytoplasmic Antibody), כאשר התועלת הגדולה ביותר תועדה במהלך 180 הימים הראשונים לטיפול, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של טיפול מונע ב- TMP-SMX על […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך