Radiation Oncology

דרכים להפחתת החשיפה לקרינה בלתי- מייננת/מאמר אורח מאת בנימין אליהו (*)

קרינה בלתי מייננת מהווה חלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי של העידן המודרני, וכולנו חשופים אליה ברמות כאלה או אחרות מידי יום וכמעט בכל מקום. היא מצויה, בין היתר, בכל אמצעי התקשורת המבוססים על גלי רדיו, שכולנו משתמשים בהם ובאים איתם במגע יומיומי. השימוש הנרחב במכשירי טלפון סלולריים העצים מאוד את החשיפה לקרינה בלתי מייננת ואת החשש להשפעות בריאותיות ארוכות טווח. חשש זה הביא לקיומם של מחקרים בינלאומיים גדולים, שעד כה לא הביאו תוצאות חד- משמעיות, ולמדיניות הזהירות המונעת שמאומצת בעולם וגם על ידי משרד הבריאות הישראלי.

מהי קרינה בלתי מייננת ?

קרינה מייננת היא קרינה שמשפיעה על מבנה האלקטרונים באטומים שחשופים אליה. היכולת שלה לשנות את מצב התאים בגוף הופך אותה ברמות לא מבוקרות לסיכון בריאותי. קרינה בלתי מייננת לא יכולה לשחרר אלקטרונים מאטומים באופן ישיר ולכן נחשבת למסוכנת פחות ובכל זאת, יכולות להיות לה השפעות עקיפות על מבנה התאים  כך שגם היא בחשיפה ממושכת יכולה להיות מועדת לסיכון. קרינה בלתי מייננת נמצאת כמעט בכל מקום : קרינה בתחום התדרים הנמוכים מאוד נפלטת, בין היתר ממתקנים של חברת החשמל. שידורי הטלוויזיה, הרדיו, הרשתות הסלולאריות והאינטרנט האלחוטי, בגלי רדיו, לצד גלי אינפרא אדום ואולטרה סגול ותדרים נוספים, כולם שכיחים מאוד ונכללים בתחום של הקרינה הבלתי מייננת.

פעילות המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה פועל במסגרת “החוק למניעת הקרינה הבלתי מייננת התשס”ו (2006)” שחוקק על מנת להסדיר את נהלי ההקמה והתפעול של מתקנים פולטי קרינה בלתי מייננת ואת דרכי המדידה והבקרה עליהם. תקנות הקרינה הבלתי מייננת מ- 2009 מגדירות את הקריטריונים לרישוי עסקים אשר ברצונם להפעיל מתקנים פולטי קרינה בלתי מייננת, את רמת המקצועיות של העוסקים בטיפול בהם וכן מחייבות מדידות תקופתיות ופרסום המידע על רמות הקרינה לציבור.

השפעות בריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת

המהפכה הסלולארית הגדילה מאוד את החשיפה של אזרחים בכל רחבי העולם לקרינה בלתי מייננת והביאה איתה דאגה להשפעות בריאותיות מזיקות למשתמשים במכשירים סלולריים. לא מעט מחקרים בחנו את הנושא, ואולם בינתיים עלו תוצאות מעורבות ולא חד משמעיות. מחקר בינלאומי מיזג נתונים מחקריים מ-13 מדינות בעולם,  שבחנו את הרגלי השימוש בטלפונים ניידים בקרב אלפי אנשים, שסובלים מגידולים סרטניים. המחקר לא מצא הבדלים אל מול קבוצת הביקורת במידת השימוש במכשיר סלולרי, גם בטווח שימוש של 10 שנים (Interphone study group, 2010 ). המחקר מצא עדויות, לסיכון מוגבר לגידול מוחי אצל משתמשים בחשיפה גבוהה במיוחד :  10% מהנבדקים שהשתמשו באופן הכי אינטנסיבי בסלולרי נמצאו כבעלי סיכון גבוה ב-40% ללקות בגידול, אך המחקר ממהר להגביל את הנחרצות של הנתון הזה בשל גורמים נסיבתיים ומשתנים מתערבים.

גורמי תקשורת שונים פירשו את תוצאות המחקר באופנים שונים וחלקם ראו בו עדות לקשר בין קרינה סלולרית לסרטן. מבחינה מדעית, לעומת זאת, יש למחקר שתי מגבלות עיקריות שבגללן לא ניתן להכריז על קשר כזה : הראשונה היא, שהמחקר מבוסס על דיווח עצמי של הנבדקים על מידת השימוש בסלולרי כאשר בדיקות מקבילות שנערכו מצאו שחלקם התקשו להעריך נכון את משך הזמן שבו הם אכן עושים שימוש בו מידי יום. המגבלה השניה נוגעת לאופי המחקר. זהו מחקר מתאמי שיכול להצביע על קיומן של שתי התופעות במקביל (שימוש בסלולרי וסרטן) אבל לא על קשר סיבתי בניהם (שימוש בסלולרי גורם לסרטן).

מחקרים נוספים, שבדקו קשר בין חשיפה לקרינה בלתי מייננת ותופעות בריאותיות נוספות, כמו כאבי ראש, עייפות והתפתחות מחלות כרוניות, לא מצאו אף הם ממצאים חד משמעיים. חשוב להדגיש, שעדיין אין תוצאותב נוגע לשימוש ארוך שנים במכשירים סלולריים מעבר ל-15 שנה, כך שאין לדעת עדיין מה השפעת הקרינה בטווח של שנים רבות.

דרכים להפחתת החשיפה לקרינה

אל מול החשש הסביר מצד אחד והתוצאות הבלתי מספקות מצד שני, המדיניות הרשמית שאומצה במדינות רבות בעולם ובכללן בישראל היא מדיניות של ‘זהירות מונעת’. משרד הבריאות בארץ ממליץ על שלושה אמצעים עיקריים לצמצום רמת החשיפה לקרינה :

מיעוט שימוש בסלולרי ההמלצה היא להשתמש בטלפון קווי ככל שניתן ולהשתמש בסלולרי רק בלית- ברירה.

הרחקת המכשיר הסלולרי מהגוף, ככל שניתן   בזמן שיחה מומלץ על שימוש בדיבורית או אוזניה (לא אלחוטית). בזמן נשיאת המכשיר, מומלץ לא לשאת אותו על הגוף אלא כמה שיותר רחוק ממנו (בתיק ולא בכיס, למשל).

מיעוט בשימוש בסלולרי באיזורים בעלי קליטה נמוכה באיזורים שבהם אין הרבה אנטנות סלולריות והקליטה נמוכה, עוצמת הקרינה הנפלטת מטלפונים ניידים גבוהה משמעותית יותר. לכן באיזורים אלה מומלץ להמעיט ככל שניתן בשימוש בסלולרי.

סלולרי וילדים

דווקא לגבי הקבוצה באוכלוסיה שרגישה ביותר להתפתחות סרטן ומרכזת באופן טבעי את מירב דאגתנו, אין די נתונים לגבי השפעת הקרינה על הבריאות. המכשירים הסלולרים נכנסו לשימוש מאסיבי בקרב ילדים רק בשנים האחרונות ולכן אין עדיין מחקר שמלווה את השפעות השימוש עליהם לאורך שנים רבות. על כל פנים, מדיניות הזהירות המונעת רלוונטית לילדים לא פחות מאשר למבוגרים. בנוסף, גם משרד הבריאות מציע להמתין לגיל מאוחר ככל האפשר לפני שמעניקים טלפון נייד לילדים.

(*) מידען בתחומי הטכנולוגיה והתקשורת


Interphone Study group (2010), Brain tumour risk in relation to mobile telephone use; results of the international Interphone case-control study; International journal of Epidemiology; 39 (3), p. 675-694.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • כלב טיפולי מסייע בהרגעת ילדים בחדרי מיון

    כלב טיפולי מסייע בהרגעת ילדים בחדרי מיון

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אינטראקציה בת עשר דקות עם כלבים טיפוליים, לצד טיפול תומך, הפחיתו את רמת החרדה בקרב ילדים במהלך ביקורים בחדרי מיון. המחקר החד-מרכזי, אקראי, כלל 80 ילדים (גיל ממוצע של 10.9 שנים) עם חרדה בדרגה בינונית-עד-גבוהה (מדד של 6 ומעלה […]

  • עליה בהיארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס בבריטניה

    עליה בהיארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס בבריטניה

    מנתונים חדשים מבריטניה שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology עולה כי ההיארעות הכוללת של ממאירות מעי גס ורקטום בבריטניה התייצבה סביב 6.74 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בין שנת 2000 עד 2021, עם שיפור קל בהישרדות הכוללת, בפרט באלו בגילאי 60-69 שנים; עם זאת, היארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום הדגימה מגמת עליה במהלך […]

  • חשיפה לעשן שריפה מלווה בסיכון מוגבר לביקורים בחדרי מיון בשל הפרעות פסיכיאטריות (JAMA Netw Open)

    חשיפה לעשן שריפה מלווה בסיכון מוגבר לביקורים בחדרי מיון בשל הפרעות פסיכיאטריות (JAMA Netw Open)

    חשיפה לחומר חלקיקי עדין (חומר חלקיקי קטן מ-2.5 מיקרומטר) עקב השריפות שפרצו בקליפורניה במהלך שנת 2020 לוותה בעליה בהיקף הפניות לחדרי מיון בשל הפרעות פסיכיאטריות בתוך שבוע מהחשיפה, כולל עליה של 8% בהיקף הפניות על-רקע בריאות הנפש, עליה של 15% בשיעור הפניות בשל דיכאון ועליה של 29% בהפרעות מצב רוח אחרות, כך עולה מנתונים חדשים […]

  • האם תבחין נשימה עשוי לסייע בזיהוי סרטן ריאות? (Ann Oncol)

    האם תבחין נשימה עשוי לסייע בזיהוי סרטן ריאות? (Ann Oncol)

    מחקר פרוספקטיבי רב-מרכזי אישר כי אף אלקטרוני עשוי לזהות בצורה מדויקת סרטן ריאות בחולים הסובלים מהמחלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Oncology. במדגם הוולידציה, מודל אף אלקטרוני חדש הדגים רגישות של 94% וסגוליות של 63% לזיהוי ממאירויות ריאתיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מערכת אף אלקטרוני מציעה כלי מבטיח, לא-פולשני, לזיהוי […]

  • מעכבי IL-5 עשויים לשמש כחלופה לסטרואידים בטיפול בחולים עם תסמונת DRESS (מתוך JAMA Dermatol)

    מעכבי IL-5 עשויים לשמש כחלופה לסטרואידים בטיפול בחולים עם תסמונת DRESS (מתוך JAMA Dermatol)

    מסדרת מקרים רטרוספקטיבית עולה כי טיפול במעכבי IL-5 הפחית את רמות אאזנופילים ולווה בשיפור התוצאות הקליניות בחולים עם אבחנה של תסמונת DRESS (או Drug Reaction with Eosinophilia and Systemic Symptoms), ללא אירועים חריגים או סיבוכים אוטואימוניים ארוכי-טווח, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology. החוקרים השלימו סדרת מקרים רטרוספקטיבית שכללה 16 חולים שטופלו […]

  • שימוש בקנאביס בחולים עם גסטרופרזיס מלווה בעליה בהיקף הפניות לקבלת שירותים רפואיים (Am J Gastroenterol)

    שימוש בקנאביס בחולים עם גסטרופרזיס מלווה בעליה בהיקף הפניות לקבלת שירותים רפואיים (Am J Gastroenterol)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology עולה כי נרשמה עליה בהיקף השימוש בקנאביס בחולים עם גסטרופרזיס ומלווה בסיכון מוגבר לביקורים בחדרי מיון ואשפוזים, אך לצד ירידה בשיעור בדיקות גסטרוסקופיה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות רבות באשר לתועלת האפשרית של קנבינואידים להקלה על תסמיני גסטרופרזיס, כאשר הבטיחות שלהם לא נבחנה היטב, למרות […]

  • חשיפה לאוזון בגיל צעיר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה בילדים (JAMA Netw Open)

    חשיפה לאוזון בגיל צעיר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה בילדים (JAMA Netw Open)

    חשיפה רבה לאוזון במהלך השנתיים הראשונות לחייהם מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות אסתמה וצפצופים בגילאי 4-6 שנים, גם באזורים עם ריכוזים יחסית נמוכים של אוזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו ניתוח רב-מרכזי שהתבסס על נתונים מתכנית להערכת ההשפעה של השפעות סביבתיות על בריאות הילד; 1,188 ילדים משש ערים בארצות […]

  • האם מנת קרינה גבוהה יותר משפר הישרדות חולים עם סרטן וושט? (Radiotherapy and Oncology)

    האם מנת קרינה גבוהה יותר משפר הישרדות חולים עם סרטן וושט? (Radiotherapy and Oncology)

    בחולים עם סרטן וושט מתקדם-מקומית שאינו נתיח שקיבלו טיפול כימו-קרינתי דפיניטיבי, מנת קרינה גבוהה יותר (59.4 גריי ומעלה) לא הובילה לשיפור הישרדותי בהשוואה למנת קרינה סטנדרטית (50.0/50.4 גריי), אך מנת קרינה גבוהה יותר לוותה בעליה באירועים חריגים משנית לטיפול בדרגה 3 ומעלה, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים שפורסמה בכתב העת Radiotherapy and Oncology. […]

  • תסמיני Long COVID נותרים למשך שלוש שנים לאחר האשפוז (The Lancet Regional Health – Europe)

    תסמיני Long COVID נותרים למשך שלוש שנים לאחר האשפוז (The Lancet Regional Health – Europe)

    למרות שיפור בתוצאות לאחר שלוש שנים מאשפוז עקב COVID-19, עדיין ישנה שכיחות גבוהה של בעיות רפאיות, עם החמרה משמעותית בדיווח עצמי על עייפות והפרעות קוגניטיביות בין השנה השניה והשלישית לאחר השחרור מבית החולים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Regional Health – Europe. בנוסף, חולשת שרירים לאחר מאמץ תועדה בקרוב לשליש מהחולים שלוש […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך