Radiology

בדיקת MRI עשויה לסייע בזיהוי חולים עם ממאירות רקטאלית בהם ניתן לוותר על טיפול כימו-קרינתי (J Clin Oncol)

טיפול כימו-קרינתי לפני ניתוח בחולים עם סרטן רקטאלי בשלב II-III להפחתת הסיכון להישנות אזורית-מקומית, אך קיים חשש בקרב אונקולוגים כי גישה זו עשויה להוביל לטיפול-יתר. במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בדיקת MRI עשויה לסייע בזיהוי חולים עם סרטן הרקטום בהם ניתן לוותר בבטחה על טיפול כימו-קרינתי.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים אם ניתן להגביל את השימוש בטיפול כימו-קרינתי לחולים עם סרטן רקטאלי בסיכון גבוה להישנות אזורית-מקומית, ללא פגיעה בסיכויי התגובה לטיפול.

המחקר הפרוספקטיבי, רב-מרכזי, כלל חולים עם סרטן רקטום (T2-4 עם או ללא פיזור לקשריות לימפה, ללא פיזור מרוחק) אשר סווגו על-פי המרחק המינימאלי בין הגידול, קשריות לימפה חשודות או משקעי גידול ובין הפציה המזו-רקטאלית. בחולים עם מרחק של מעל 1 מ”מ הושלם מראש ניתוח TME (או Total Mesorectal Excision; קבוצה בסיכון נמוך), בעוד שבאלו עם מרחק של עד 1 מ”מ ו/או גידול T4 או T3 בשליש התחתון של הרקטום הושלם טיפול כימו-קרינתי ולאחריו ניתוח TME (קבוצה בסיכון גבוה).

התוצא העיקרי היה שיעורי הישנות אזורית-מקומית לאחר חמש שנים.

מבין 1,099 חולים שנכללו במחקר, 884 חולים (80.4%) טופלו בהתאם לפרוטוקול, כאשר 530 חולים (60%) עברו ניתוח מיידי ו-354 חולים (40%) השלימו טיפול כימו-קרינתי ולאחריו ניתוח.

מניתוח קפלן-מאייר עלה כי שיעורי הישנות אזורית-מקומית לאחר חמש שנים עמדו על 4.1% בחולים שטופלו לפי פרוטוקול זה, 2.9% לאחר ניתוח מיידי ועל 5.7% לאחר טיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי והתערבות ניתוחית לאחר מכן. שיעורי הופעת גרורות מרוחקות לאחר חמש שנים עמדו על 15.9% ו-30.5%, בהתאמה.

בניתוח לפי תת-קבוצה של 570 חולים עם גידול בשליש התחתון והאמצעי, 257 חולים היו בדרגת סיכון נמוך ושיעורי הישנות אזורית-מקומית לאחר חמש שנים בקבוצה זו עמדו על 3.8% לאחר ניתוח ציידי.  ב-271 חולים בדרגת סיכון גבוהה תועדו שיעורי הישנות אזורית-מקומית של 5.9% ושיעורי הופעת גרורות של 34.5%; שיעורי ההישרדות ללא-מחלה ושיעורי ההישרדות הכוללים היו הגרועים ביותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהגבלת השימוש בטיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי לחולים בדרגת סיכון גבוהה, כאשר ניתן לוותר על טיפול זה באלו המוגדרים בדרגת סיכון נמוכה.

J Clin Oncol, June 19, 2023

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון כנגד סרטן כבד מתקדם

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון כנגד סרטן כבד מתקדם

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון למבוגרים עם סרטן כבד גרורתי או לא-נתיח. ההחלטה הנוכחית התקבלה לאחר אישור מואץ של הטיפול כקו-שני כנגד סרטן כבד מתקדם ומצטרפת לרשימה של התוויות אחרות למתן הטיפול המשולב. המלצה זו מבוססת על נתוני יעילות שהודגמו במחקר CHECKMATE-9DW, מחקר אקראי, […]

  • השפעות רעילות בדרגה נמוכה על תוצאות הטיפול במלנומה

    השפעות רעילות בדרגה נמוכה על תוצאות הטיפול במלנומה

    למעלה ממחצית מהחולים עם מלנומה בשלב III שקיבלו טיפול משלים בקיטרודה חוו רעילות בדרגה נמוכה, כאשר אירועים אלו הובילו להפסקת הטיפול התרופתי, אשפוז או צורך בטיפול לדיכוי חיסוני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JCO Oncology Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול אימונותרפי מפחית את הסיכון להישנות מלנומה, אך מלווה באירועים חריגים […]

  • תוצאות מבטיחות לקיטרודה בטיפול בשני תת-סוגים של לימפומה עורית של תאי T

    תוצאות מבטיחות לקיטרודה בטיפול בשני תת-סוגים של לימפומה עורית של תאי T

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology דווח על תוצאות מבטיחות לטיפול בקיטרודה בחולים עם מיקוזיס פונגואידס ותסמונת סזארי, תתי הסוגים הנפוצים ביותר של לימפומה עורית של תאי T, כאשר במחצית מהחולים שטופלו תועדה תגובה לטיפול. החוקרים השלימו ניתוח רטרוספקטיבי שכלל 30 חולים (גיל חציוני של 68 שנים; 56.7% נשים) עם מיקוזיס פונגואידס ותסמונת סזארי, אשר […]

  • האם טיפול אימונותרפי משלים ב-Camrelizumab משפר הישרדות בחולים עם ממאירות מתקדמת של נזופרינקס? (JAMA)

    האם טיפול אימונותרפי משלים ב-Camrelizumab משפר הישרדות בחולים עם ממאירות מתקדמת של נזופרינקס? (JAMA)

    טיפול משלים ב- Camrelizumab לווה בשיפור משמעותי של שיעורי ההישרדות ללא-אירועים לאחר שלוש שנים בחולים עם ממאירות מתקדמת מקומית-אזורית של הנזופרינקס, בהשוואה למעקב בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר DIPPER בשלב 3, שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כ-20-30% מהחולים עם קרצינומה של נזופרינקס בשלב מתקדם מקומית-אזורית צפויים להישנות מחלה לאחר טיפול כימו-קרינתי […]

  • דיאטת DASH מלווה בסיכון מופחת לממאירות מעי גס ורקטום

    דיאטת DASH מלווה בסיכון מופחת לממאירות מעי גס ורקטום

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הקפדה על דיאטת DASH (או Dietary Approaches to Stop Hypertension) עם דגש על צריכת פירות, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים ומוצרי חלב דלי-שומן – מלווה בירידה של 19% בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום, עם השפעה מגנה בולטת יותר בגברים לעומת נשים. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול תרופתי ראשון ויחיד כנגד IgG4-Related Disease (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול תרופתי ראשון ויחיד כנגד IgG4-Related Disease (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Inebilizumab לטיפול בחולים עם אבחנה של IgG4-Related Disease (או IgG4-RD), הטיפול הראשון והיחיד המאושר למחלה אוטואימונית זו בארצות הברית. המומחים מסבירים כי IgG4-Related Disease הינה מחלה אוטואימונית נדירה, עם כ-200,000 חולים הסובלים מהמחלה בארצות הברית. האישור הנוכחי של טיפול המכוון כנגד תאי B עם […]

  • עליה בשכיחות מחלת כלי דם קטנים במוח בחולים עם סוכרת מסוג 1

    עליה בשכיחות מחלת כלי דם קטנים במוח בחולים עם סוכרת מסוג 1

    השכיחות של מחלת כלי דם קטנים במוח עלתה כמעט כפליים לאורך 7.5 שנים בחולים עם סוכרת מסוג 1 ללא תלונות נוירולוגיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. זוהה קשר בין התקדמות מיקרו-דימומים מוחיים, אחד הביטויים של מחלת כלי דם קטנים של המוח, ובין לחץ דם סיסטולי והמוגלובין מסוכרר, בעוד שההתקדמות של אות […]

  • ההשפעה של דפוסי המשקל במהלך החיים על הסיכון לסרטן כליה

    ההשפעה של דפוסי המשקל במהלך החיים על הסיכון לסרטן כליה

    מדד מסת גוף גבוה יותר לאורך כך הגילאים וכן עליה משמעותית במשקל הגוף במהלך הבגרות מלווים בסיכון מוגבר לסרטן כליה, בעוד שירידה של 10% ומעלה במדד מסת הגוף בבגרות, בפרט לאחר גיל 50 שנים, מלווה בסיכון נמוך יותר לסרטן כליה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עודף רקמת […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך