Renal Cancer

תרופות חדשות מפחיתות את הצורך בניתוח בחולים עם ממאירויות של הכליה (מתוך כנס ה-ASCO)

בעקבות אישור מספר תרופות לשימוש חל שינוי במגמת הטיפול בחולים עם ממאירות מפושטת מסוג RCC (Renal Cell Carcinoma). כיום שיעור הניתוחים במקרים אלו נמוך משמעותית, כך לפי פוסטר שהוצג במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Clinical Oncology.

לדברי החוקרים, בשנים האחרונות אושרו מספר תרופות חדשות לשימוש בחולים עם סרטן הכליה. חלק גדול מהתרופות הן מעכבות VEGFR-TKI (Vascular Endothelial Growth-Factor Receptor Tyrosine Kinase Inhibitor), כולל Sorafenib (Nexavar) שהושק בשנת 2005, Sunitinib (סוטנט) מ-2006, Pazopanib (Votrient) משנת 2009 ו-Axitinib (Inlyta) משנת 2012. בנוסף, נוגדני VEGF, Bevacizumab (אווסטין) אושרו לשימוש בשנת 2009 ובשנת 2007 אושר Trmsirolimus ולאחריו Everolimus בשנת 2009.

לפני אישור תרופות אלו, הטיפול הנפוץ בחולים עם ממאירות של הכליה היה כריתת כליה (CyNx או Cytoreductive Nephrectomy). אפשרות זו הפכה פופולארית לאחר פרסום נתונים בשנת 2001 משני מחקרים פרוספקטיביים אקראיים. השימוש בניתוח זה עלה מ-41% בשנת 2000 ל-49% בשנת 2005.

בשנת 2005, אושרה הראשונה מבין התרופות החדשות (Sorafenib). עד שנת 2008, רק 35% מהחולים עברו את הניתוח, כלומר, חלה ירידה של 24%.

מגמה זו אינה מפתיעה, להערכת החוקרים, לאור חוסר הודאות סביב CyNx בעידן של תרופות חדשות וחשש מפני דחיית טיפול סיסטמי יעיל.

המחקר גם הדגים הבדלים סוציו-אקונומיים ודמוגראפיים בבחירה באפשרות הניתוחית; הניתוח היה פחות נפוץ בחולים לא-לבנים ובקשישים.

הממצאים מאשרים את הניסיון הקליני של החוקרים, שמסבירים כי ההבדלים בבחירה באפשרות הניתוחית דומים להבדלים אחרים בתחום הטיפול במחלות ממאירות. הם עדיין ממליצים על CyNx לכל החולים הצפויים לתועלת מהניתוח והינם מועמדים מתאימים.  השיפור בשיעורי ההישרדות אינו הודות להתערבות הניתוחית, אלא הודות לטיפול התרופתי שאושר ע”י ה-FDA.

חוקרים בחנו את הנתונים ממאגר SEER (Surveillance, Epidemiology and End Results) אודות 2780 חולים עם ממאירות מפושטת מסוג RCC, לאחר ניתוח CyNx או ללא התערבות זו, בשנים 2001 עד 2008.

שכיחות הניתוח הייתה די דומה משנת 2001 עד 2003 ובשנים 2003-2005. משנת 2005 עד שנת 2008, לאחר אישור התרופות החדשות, השכיחות של ההתערבות הניתוחית ירדה משמעותית בשיעור של 24%.

בסה”כ, הסיכוי שחולים בעידן VEGFR-TKI יעברו ניתוח CyNx היה נמוך ב-0%, בהשוואה למצב בעידן שקדם לאישור הטיפול התרופתי החדש (p=0.032).

החוקרים מדווחים על מאפיינים ספציפיים שהשפיעו על CyNx. עם כל עליה של עשר שנים בגיל, הסיכוי שחולים יעברו את הניתוח היו נמוכים ב-16%. בשחורים הסיכוי לניתוח היה נמוך ב-18% בהשוואה ללבנים. בחולים נשואים נרשמה עליה של 25% בסיכוי כי יעברו את הניתוח, בהשוואה לחולים שאינם נשואים. בחולים עם גידולים של מעל 20 מ”מ הסיכוי לניתוח היה גבוה ב-2%, בהשוואה לאלו עם גידולים קטנים יותר (p<0.001).

מגבלות המחקר כוללות העדר נתונים אודות הטיפולים הסיסטמיים הספציפיים שניתנו, מחלות הרקע של החולים והתוצאות הקליניות. החוקרים מסבירים כי למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון להערכת השינויים בדפוס השימוש באפשרות זו  והם ממתינים לתוצאות מחקרים נוספים, הנערכים בימים אלו, במטרה ללמוד עוד על הנושא.

מתוך כנס American Society of Clinical Oncology

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת מינון טיפול קרינתי מ-50 גריי ל-43 גריי הייתה בטוחה ולא השפיעה משמעותית על הסיכון להישנות מחלה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של האורופרינקס, לרינקס או היפופרינקס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך