במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לתערובת מתכות כבדות השפעות בולטות יותר על התפקוד הכלייתי בנשים לאחר-מנופאוזה, בהשוואה לנשים לפני-מנופאוזה.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין חשיפה למתכות כבדות (קדמיום, עופרת וכספית) והתערבות שלהן ובין התפקוד הכלייתי בנשים לפני-מנופאוזה ולאחר-מנופאוזה.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Korean National Health and Nutrition Examination Survey לשנים 2009 עד 2017 להערכת הקשר בין חשיפה למתכת כבדה יחידה ותערובת מתכות כבדות ובין קצב סינון גלומרולארי ב-5,372 נשים.
הסיכון לקצב פינוי גלומרולארי ירוד, מחלות רקע וחשיפה למתכות כבדות היה גדול יותר בקרב נשים לאחר-מנופאוזה, בהשוואה לנשים לפני-מנופאוזה. בנשים לאחר-מנופאוזה זוהה קשר שלילי בין קצב סינון גלומרולארי ובין חשיפה לקדמיום (β = 2.97, רווח בר-סמך 95% של 5.10- עד 0.85-) וקשר חיובי עם חשיפה לכספית (β = 2.97, רווח בר-סמך 95% של 1.49-4.44).
עוד זוהה קשר הפוך בין חשיפה לעופרת ובין קצב סינון גלומרולארי בנשים לפני-מנופאוזה (β = -4.75, רווח בר-סמך 95% של 6.04- עד 3.46-) ובנשים לאחר-מנופאוזה (β = -4.54, רווח בר-סמך 95% של 6.96- עד 2.13-).
הממצאים הצביעו על אינטראקציות בין עופרת וכספית, כמו גם בין חשיפה לקדמיום ועופרת, עם קצב פינוי גלומרולארי בנשים לפני-מנופאוזה (β = -2.04, רווח בר-סמך 95% של 2.98- עד 1.10-) ובנשים לאחר-מנופאוזה (β = -3.52, רווח בר-סמך 95% של 6.04- עד 1.01-), בהתאמה. זוהה קשר שלילי בין תערובת מתכות כבדות ובין קצב פינוי גלומרולארי בנשים לפני-מנופאוזה (β = -2.23, רווח בר-סמך 95% של 3.51- עד 0.96-) ובנשים לאחר-מנופאוזה (β = -3.86, רווח בר-סמך 95% של 6.89- עד 0.83-).
עופרת זוהתה ככימיקל העיקרי שנקשר עם קצב פינוי גלומרולארי ירוד.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור ההשפעה האפשרית של חשיפה למתכות כבדות על התפקוד הכלייתי בנשים לאחר-מנופאוזה, התערבויות מוקדמות (דוגמת סינון מים, בדיקות סקר שנתיות למתכות כבדות) עשויות להפחית את היארעות מחלת כליות כרונית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!