Respiratory Infections

האם רמת CRP עשויה לסייע בהחלטה על טיפול אנטיביוטי עבור זיהומים של דרכי הנשימה? (מתוך Annals of Family Medicine)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ-אפריל של ירחון Annals of Family Medicine עולה כי בדיקה של רמות ה-C-reactive protein (CRP) המבוצעת במרפאה במטרה לזהות דלקת או תהליך זיהומי בגוף עשויה לסייע לרופא בהחלטה אילו מבין החולים המתייצגים עם זיהום של דרכי הנשימה צפויים להרוויח מטיפול אנטיביוטי.

החוקרים מסבירים כי במסגרת המרפאתית, תכשירים אנטיביוטיים מועילים רק עבור חולים עם זיהום חריף של דרכי הנשימה התחתונות או עם רינוסינוסיטיס, ואולם לדבריהם טיפול יתר במצבים אלו הינו שכיח. הם מוסיפים כי הסימנים והתסמינים הינם בעלי ערך מוגבל בקביעת אילו מהחולים זקוקים לטיפול אנטיביוטי עבור מצבים אלו.

בין הסיבות הגורמות לכך שרופאי משפחה רושמים פעמים רבות אנטיביוטיקה שלא לצורך, מזכירים החוקרים את ציפיותיהם של המטופלים, כמו גם אי ודאות לגבי האבחנה.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון שמא בדיקות CRP המבוצעות במרפאה עשויות לסייע לרופאים להחליט אילו מהחולים אינם זקוקים לטיפול אנטיביוטי, אילו מהם יכולים לקבל אנטיביוטיקה במועד מאוחר יותר ואילו מהם זקוקים לטיפול מיידי, וזאת מבלי לסכן את התוצא הקליני.

לשם כך, הוקצו אקראית 107 חולים עם זיהום בדרכי הנשימה התחתונות ו-151 חולים עם סינוסיטיס לעבור בדיקת CRP או שלא לעוברה. החולים גויסו למחקר על ידי אחד מ-33 רופאי משפחה העובדים ב-11 מרפאות כלליות בהולנד, בין נובמבר 2007 ואפריל 2008.

החוקרים ביצעו את בדיקות ה-CRP באמצעות מכשיר ה-QuickRead CRP Analyzer, אשר מפיק תוצאה תוך כשלוש דקות. ראוי לציין כי יצרנית המכשיר סייעה במימון המחקר.

הרופאים נתבקשו שלא חרשום תכשיר אנטיביוטי באם תוצאות בדיקת ה-CRP היו נמוכות מ-20 mg/L, לרשום מרשם מיידי לתכשיר אנטיביוטי באם התוצאות עלו על 100 mg/L, ולשקול לתת מרשם דחוי לאנטיביוטיקה כשהערכים היו בין 20-99 mg/L.

היעד העיקרי של במחקר נקבע כשימוש באנטיביוטיקה בעקבות הייעוץ. יעדיו המשניים כללו שימוש באנטיביוטיקה במהלך 28 ימי מעקב שלאחריו, וכן שביעות הרצון של המטופלים וקצב ההתאוששות הקלינית.

החוקרים מצאו כי החולים בקבוצת ה-CRP השתמשו פחות באנטיביוטיקה (43.4%) לעומת החולים בקבוצת הביקורת (56.6%) לאחר פגישת הייעוץ (RR, 0.77; 95% CI = 0.56-0.98). לדבריהם, הבדל זה נותר מובהק גם במהלך תקופת המעקב (52.7% לעומת 65.1%; RR, 0.81; 95% CI = 0.62-0.99).

יתרה מכך, בקבוצת ה-CRP מרשמים דחויים לתכשיר אנטיביוטי (משמע מרשם לפיו יש ליטול את התרופה רק באם מתמשכים התסמינים) נרשמו רק עבור מיעוט החולים (23%) לעומת 72% בקבוצת הביקורת (p < 0.001). בנוסף, מצאו החוקרים כי שביעות רצונם של החולים מהטיפול שקיבלו הייתה גבוהה יותר כשבוצעו בדיקות CRP במהלך הביקור במרפאה (p = 0.03). באשר לקצב ההתאוששות, היו אלו דומים בין הקבוצות.

ביחס למגבלות המחקר, מזכירים החוקרים כי לא היה בו החוזק הסטטיסטי הדרוש לזיהוי הבדלים בין החולים עם זיהום בדרכי הנשימה ובין אלו עם רינוסינוסיטיס. בנוסף, הם מציינים את היעדר הסמיות של הרופאים לזרוע המחקר, וזאת מאחר והיה עליהם לדעת את תוצאות בדיקת ה-CRP על מנת להחליט על המשך הטיפול.

החוקרים מסכמים כי בדיקת CRP המבוצעת במרפאה עשויה לסייע לרופאים בקבלת החלטה בנוגע למתן מרשם מיידי או מרשם דחוי של תכשיר אנטיביוטי, או היעדרו. לדבריהם, בדיקות אלו עשויות להביא לירידה בשימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך וכן להגביר את שביעות רצון החולים וזאת מבלי לסכן את ההתאוששות מהמחלה.

מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים מציין כי מחקרים רבים אחרים בחנו גישה דומה של זיהוי חולים המצויים בסיכון גבוה יותר לזיהום חיידקי או לזיהום חיידקי חמור, וזאת באמצעות סמן נוסף הקרוי Procalcitonin. לדבריו, השימוש בסמנים אלו ובפרוטוקולים לקבלת החלטות רפואיות אפשר לרופאים לצמצם את אחוז המטופלים המקבלים אנטיביוטיקה. כך, עשויות גישות אלו לצמצם את השימוש הגבוה כיום (שלא לצורך) בתכשירים אנטיביוטיים לטיפול בזיהומים נגיפיים של דרכי הנשימה העליונות. יש צורך במחקרים גדולים יותר על מנת לאשר את המידה בה ניתן להכליל גישות אול לגבי האוכלוסייה הכללית וכן על מנת להראות כי גישות אלו מורידות את התפתחות העמידות לאנטיביוטיקה.

Ann Fam Med. 2010;8:124-133

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ניטור לחץ דם באמצעות המכשיר החכם מסייע בהפחתת לחץ דם לאחר שחרור מחדר המיון

    ניטור לחץ דם באמצעות המכשיר החכם מסייע בהפחתת לחץ דם לאחר שחרור מחדר המיון

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Cardiology מדווחים חוקרים משיקגו על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים תחת התערבות מבוססת-צוות שכללה הדרכה ותמיכה בשימוש במכשירים ניידים בחדר המיון תועדה ירידה גדולה יותר בלחץ הדם הסיסטולי לאחר שישה חודשים, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול סטנדרטי לאחר השחרור מבית החולים. המחקר האקראי כלל 574 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול-עצמי כנגד מיגרנה

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול-עצמי כנגד מיגרנה

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר תרופה למיגרנה במתן-עצמי, המספקת אפשרות טיפול מהירה ונוחה יותר לחולים עם מיגרנה. הטיפול ניתן באמצעות מזרק אוטומטי, המספק מנה יחידה של Dihydroergotamine Mesylate ומאושר לטיפול במקרים אקוטיים של מיגרנה וכאב חמור חד-צדדי בראש משנית לכאבי ראש מקבצי במבוגרים. המומחים מסבירים כי מיגרנה מתאפיינת בהתקפים חוזרים של […]

  • עייפות עשויה להישאר לאורך שנה לאחר אירוע איסכמי חולף

    עייפות עשויה להישאר לאורך שנה לאחר אירוע איסכמי חולף

    עייפות הינה תלונה נפוצה לאחר אירוע איסכמי חולף (Transient Ischemic Attack, או TIA) כאשר למעלה ממחצית מהחולים מתלוננים על עייפות למשך עד שנה לאחר האירוע, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. היסטוריה של חרדה או דיכאון הייתה נפוצה כפליים בחולים עם עייפות, בהשוואה לאלו ללא תלונה זו. מחקר העוקבה הפרוספקטיבי נערך בבית […]

  • חיסון חדש כנגד מחלת ליים יעיל בקבוצות גיל שונות

    חיסון חדש כנגד מחלת ליים יעיל בקבוצות גיל שונות

    חיסון ניסיוני כנגד מחלת ליים  (Lyme Borreliosis), VLA15, נמצא בטוח, נסבל היטב ואימונוגני במטופלים בגילאי 5-65 שנים, כאשר בילדים ומתבגרים תועדו תגובות משמעותיות יותר מאשר במבוגרים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Infectious Diseases. החוקרים בחנו את הבטיחות והאימונוגניות של החיסון הניסיוני VLA15, אשר ניתן במשטרי חיסון שונים, במסגרת מחקר בשלב 2 שנערך […]

  • מחלות רקע רבות עשויות להשפיע משמעותית על הפרוגנוזה של סקלרודרמה

    מחלות רקע רבות עשויות להשפיע משמעותית על הפרוגנוזה של סקלרודרמה

    במאמר שפורסם בכתב העת ACR Open Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחמישית מהחולים עם סקלרודרמה ישנן מחלות רקע רבות, בעיקר מחלות לב וכלי דם וגורמי סיכון משמעותיים למחלות לב וכלי דם. נוכחות מחלות רקע רבות מלווה בשיעורי הישרדות נמוכים והפרעה בתפקוד הגופני. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות וההשפעה […]

  • קנאביס רפואי מלווה בשיפור בכאב, עייפות ואיכות חיים בחולים עם מחלות כרוניות

    קנאביס רפואי מלווה בשיפור בכאב, עייפות ואיכות חיים בחולים עם מחלות כרוניות

    שימוש בקנאביס רפואי לווה בשיפור משמעותי באיכות החיים הקשורה לבריאות בקרב חולים עם מחלות כרוניות, לרבות הקלה בכאב כרוני, עייפות, הפרעות שינה, חרדה ודיכאון – כך עולה ממחקר פרוספקטיבי רחב היקף שפורסם בכתב העת PLoS One. מחקר QUEST הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, שכלל 2000 מבוגרים (גיל ממוצע של 50 שנים, 63% נשים) עם מחלות כרוניות […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את אישור מתן Roflumilast לטיפול בפסוריאזיס של הקרקפת והגוף

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את אישור מתן Roflumilast לטיפול בפסוריאזיס של הקרקפת והגוף

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את הטיפול ב-Roflumilast, מעכב PDE-4, לטיפול בפסוריאזיס רובדית של הקרקפת והגוף במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. הקרם בריכוז 0.3% מאושר כטיפול מקומי לפסוריאזיס רובדית במבוגרים וילדים בגילאי 6 שנים ומעלה. קרם Roflumilast בריכוז 0.15% אושר לטיפול באטופיק דרמטיטיס בדרגה קלה-עד-בינונית באותה אוכלוסייה. האישור הנוכחי מבוסס […]

  • מתן Pentoxifylline אינו-יעיל כנגד דלקת כבד על-רקע אלכוהול עם נזק כלייתי חד

    מתן Pentoxifylline אינו-יעיל כנגד דלקת כבד על-רקע אלכוהול עם נזק כלייתי חד

    במאמר שפורסם בכתב העת eGastroenterology מדווחים חוקרים מצ’ילה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Pentoxifylline, תכשיר הפועל כמעכב TNF-Alpha, לא הביא לשיפור תוצאות ההישרדות בחולים עם דלקת כבד חמורה משנית לצריכת אלכוהול בשילוב עם נזק כלייתי חד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת כבד חמורה על-רקע צריכת אלכוהול הינה מצב מסכן חיים, כאשר מתן […]

  • זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על קשר בין זיהום בנגיף קורונה ובין סיכון מוגבר למגוון סיבוכים כלייתיים, כולל הופעה חדשה של מחלת כליות כרונית והחמרת תפקוד כלייתי בצעירים מתחת לגיל 21 שנים. באלו עם מחלת כליות כרונית קודמת או נזק כלייתי חד תועד סיכון גבוה יותר לסיבוכים חמורים, כולל דיאליזה או […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך