מאת ד”ר מיכל איזנשטט

על פי ההצהרה שפורסמה ב- 18 במרץ בירחון ה- American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine, ניהול מיטבי של סיבוכים ריאתיים בחולי CF (cystic fibrosis) עשוי לשפר את משך השרידות ואת איכות החיים בחולים אלו.  ההנחיות שהובאו בהצהרה זו פותחו ע”י ועדה שכונסה מטעם ה- Cystic Fibrosis Foundation.

המומחים מסבירים כי CF הינה מחלה גנטית מורכבת הפוגעת באיברים רבים, אולם 85% מהתמותה הינם תוצאה של מחלת ריאה.  מהלכה הטבעי של המחלה הריאתית מורכב מזיהום מוקדם וכרוני, תגובה דלקתית מוגזמת, וחסימת דרכי אויר מתקדמת תהליכים המובילים לתוצאה סופית של אי ספיקה נשימתית.  ככל שהמחלה הריאתית מחמירה, כך גובר הסיכון לסיבוכים דוגמת המופטיזיס (שיעול דמי) ופנאומותורקס (חזה אויר).

במחלת ה- CF , התייבשות הפרשות דרכי האויר יחד עם פינוי מוקוסיליארי לקוי מביאים לקושי בסילוק פתוגנים מהריאה, דבר המוביל בסופו של דבר לזיהומים ריאתיים כרוניים ותהליכים דלקתיים.  נחוץ טיפול יעיל יותר עבור התלקחויות ריאתיות חולפות וכן עבור החמרות חריפות של זיהומי וחסימת דרכי אויר.

הנחיות הטיפול שפורסמו בהצהרה הנוכחית מבוססות על שיטת Delphi על מנת להפוך את דעות המומחים בפאנל הועדה לרשמיות וכדי לפתח המלצות טיפול מפורטות עבור טיפול בהמופטיזיס ובפנאומותורקס.

ההנחיות הינן כמתואר

–          חולים עם המופטיזיס קל ומעלה (>5 מ”ל) צריכים להבדק ע”י הרופא המטפל.

–          חולים עם המופטיזיס מוגבל (<5 מ”ל) מתמיד או כזה שהופיע לראשונה צריכים להבדק ע”י הרופא המטפל.

–          אשפוז אינו הכרחי החולים עם המופטיזיס מוגבל.

–          אשפוז הכרחי בחולים עם המופטיזיס מסיבי (>240 מ”ל).

–          טיפול אנטיביוטי מומלץ עבור המופטיזיס קל ומעלה (>5 מ”ל).

–          חולים עם המופטיזיס קל ומעלה (>5 מ”ל) צריכים להפסיק טיפול ב- NSAIDs (nonsteroidal anti-inflammatory drugs).

–          עבור חולים לא יציבים עם המופטיזיס מסיבי מומלץ לבצע אמבוליזציה של העורק הברונכיאלי.

–          אין לבצע ברונכוסקופיה לפני אמבוליזציה של העורק הברונכיאלי בחולים עם המופטיזיס מסיבי.

–          אין למנוע טיפול ב- BiPAP (Bilevel positive airway pressure) בחולים עם המופטיזיס מוגבל.

–          יש למנוע טיפול ב- BiPAP בחולים עם המופטיזיס מסיבי.

–          עבור חולים עם המופטיזיס מסיבי, כריתה של ריאה או חלק ממנה הינה האפשרות הטיפולית האחרונה.

–          יש להמשיך בטיפולים להגברת הפינוי בדרכי האויר בחולים עם המופטיזיס מוגבל.

–          יש להפסיק טיפולים להגברת הפינוי בדרכי האויר בחולים עם המופטיזיס מסיבי.

–          יש להמשיך בטיפולים בצורת אירוסולים בחולים עם בחולים עם המופטיזיס מוגבל.

–          יש להפסיק טיפולים באירוסולים הכוללים סליין היפרטוני בחולים עם המופטיזיס מסיבי.

–          יש לאשפז חולים עם פנאומותורקס גדול (>3 ס”מ).

–          ניתן להשגיח באופן צמוד בקהילה אחרי חולים יציבים קלינית עם פנאומותורקס קטן.

–          חולים עם פנאומותורקס גדול זקוקים להכנסת נקז חזה.

–          חולים עם פנאומותורקס קטן שאינם יציבים קלינית זקוקים להכנסת נקז חזה.

–          פלאורודזיס (pleurodesis) אינו מומלץ למניעת חזרה במקרה של פנאומותורקס ראשון.

–          פלאורודזיס מומלץ למניעת חזרה במקרה של פנאומותורקס גדול חוזר.

–          פלאורודזיס ניתוחי עדיף על פלאורודזיס כימי בחולים הזקוקים להליך זה.

–          כל עוד קיים פנאומותורקס, יש להמנע משימוש ב- BiPAP.

–          במשך שבועיים מחלוף הפנאומותורקס מומלץ להמנע מטיסות, מנשיאת משקלים כבדים (> 5 פאונד), ומביצוע ספירומטריה.

–          חולים עם פנאומותורקס צריכים להמנע מטיפולים הכוללים לחץ נשיפה חיובי או IPV (intrapulmonary percussive ventilation).

–          יש להמשיך בטיפולים בצורת אירוסולים בחולים עם פנאומותורקס.

כותבי ההנחיות מציינים כי ההמלצות הנוכחיות מיועדות עבור כל אוכלוסית חולי CF, אולם יש להתאים את ניהולו הספציפי של כל חולה עפ”י צרכיו.  יש להזכיר כי מטרת ההמלצות הינה להקל על בחירת הטיפול המתאים על מנת לשפר את חייהם החולים ולהאריכם.

Am J Respir Crit Care Med

לידיעה במדסקייפ