עצוב לגלות כי אותם מטופלים הזוכרים את המגפה הגדולה האחרונה השפעת בשנת 1968 הם הקורבנות העיקריים של המגפה הנוכחית של COVID-19. למרות ההתקדמות הרפואית הרבה שחלה בעשרות השנים שחלפו מאותה מגפת שפעת קטלנית וחרף פיתוחי מערכות ECMO (Extracorporeal Membrane Oxygenation), יחידות טיפול נמרץ, מחלקות לרפואה דחופה ושירותי רפואה דחופה, נראה כי האמצעים ששימשו אי אז לפני עשרות שנים תקפים גם למגפה הנוכחית, כולל בידוד, סגר וריחוק חברתי.

לרפואה המודרנית אין אמצעים רבים בכדי להתמודד עם המגפה הנוכחית. מגמות צמצום אנשי הצוות ואספקת הציוד, לצד הפחתת מיטות אשפוז בבית החולים ווידוא כי המיטות הקיימות יהיו מאוכלסות ככל הניתן, פגעו במוכנות מערכת הבריאות להתמודדות עם המשבר הנוכחי. במהלך השבוע השני של חודש מרץ, רק 21 מבין למעלה מ-400 יחידות טיפול נמרץ היו זמינות בעיר טיפוסית גדולה בארצות הברית כיצד ניתן יהיה להתמודד עם עשרות אלפי חולים הנדרשים לטיפול?

ראשית, יש לעבוד עם המומחים בבריאות הציבור ולהבטיח נקיטת צעדים ברמת האוכלוסיה כולל ריחוק חברתי, סגר ובידוד במטרה לשטח את עקומת המגיפה.

שנית, ניתן להיעזר ביסודות המוכנות שנבחנו לאורך העשורים האחרונים להתמודדות עם האתגר החדש. חשוב לזכור כי לא ניתן לעשות זאת לבד ויש לשתף פעולה עם מערכות הבריאות, הרשויות המקומיות והאזוריות ואחרים בכדי לשתף מידע ולקבוע מדיניות מתאימה. הכותבים מציעים מספר צעדים אותם יש לתעדף באופן מיידי בכדי שניתן יהיה לנצל טוב יותר את המשאבים הזמינים.

לשם התחלה, על ארגונים לבסס מערך פיקוד. באמצעות התבססות על עקרונות מפותחים היטב של קביעת תכנית פעולה ועקרונות טיפול במשבר, בתי חולים יכולים לקבוע תכניות והתאמות לספק טיפול לנפח חולים גדול, תוך איזון בין הדרישה לטיפול אל מול המשאבים הזמינים.

בשילוב עם מאמצי בריאות הציבור, בתי חולים יכולים להרחיב באופן דרמטי את הגישה לבדיקות דרך מעבדות מסחריות, מעבדות בתי חולים ומעבדות נוספות. בדיקה מהירה תסייע בזיהוי אלו שנדבקו, כולל אנשי צוות, במטרה להבטיח סביבת עבודה בטוחה. על אנשי בריאות הציבור לקחת תפקיד מוביל בהסבר אודות אלו הנדרשים לבדיקה ואילו אנשים יכולים להישאר בביתם במטרה למנוע הצפה של הטיפול הרפואי.

בנוסף, חשוב להבין את הרצונות של מטופלים הנוטים למות במטרה להקצות טוב יותר את המשאבים בנוכחות תחלואה העשויה לדרוש התערבויות אגרסיביות ממושכות. באותה עת, חשוב להרחיב את מערך הטיפול הנמרץ ויש להכין תכנית להגדלת מספר מיטות טיפול נמרץ בהתאם להמלצות ה-American College of Chest Physicians.

עוד חשוב להקפיד על שימור שירותים רפואיים שאינם קשורים ל-COVID-19, כך שבתי חולים יוכלו לקבוע כיצד לנהל את אנשי הצוות ולעמוד בעומס הצפוי. חשוב לתכנן כיצד לחלק את המשאבים, מאחר וייתכן מחסור בטיפולים חיוניים (טיפולים המונעים מות מטופל ואין להם תחליף ראוי); בפרט, חשוב להחליט על עקרונות חיבור וניתוק ממכונת ECMO ושימוש בהליכי ניהול משברים לקבלת החלטות קשות אודות משאבי טיפול נמרץ אחרים, בהתאם להנחיות והמידע הנאסף אודות הפרוגנוזה של חולי COVID-19.

הרחבת היקף טיפול נמרץ באשפוז דורש גם תכנון זהיר של אפשרויות הטיפול ארוך הטווח, שכן חולים המחלימים מנגיף הקורונה החדש ישוחררו למוסדות ייעודיים או למוסדות שכבר מטפלים במחלימים דומים.

קיימת חשיבות רבה להגנה על אנשי צוות רפואי, ולמרות עליה בייצור מסכות N95, לא ניתן להתעלם מהמציאות לפיה ציוד המיגון האישי ימשיך לעלות על האספקה בעתיד הקרוב. יש לשמור על המסכות ועל ציוד מגן אחר, כך שרופאים יהיו מוגנים בשלב מאוחר יותר.

גם עם הקפדה מקסימאלית על מיגון אישי, שמירה על כוח העבודה הרפואי בנוכחות סגירת בתי ספר ותחלואה תהיה קשה עד מאוד. יש לנקוט בצעדים להפחתת משימות לא-חיוניות, דוגמת הפחתת תיעוד וגורמי עומס אחרים, שימוש בכוח עזר, בני משפחה וקהילת מחלימים מתנדבים אשר יסייעו בטיפול בחולים. עבודה במשמרות ארוכות בבידוד חברתי וגופני, בשילוב עם מיגון אישי, מעלה את הסיכון לתחלואה ואף תמותה ועומס העבודה על אנשי הצוות הרפואי עלול גם כן להזיק למטפלים. על בתי חולים להתכונן לתמוך באנשי הצוות בעבודה ובביתם במטרה להפחית את הדחק, לעודד חוסן ולספק מנוחה הולמת.

ישנן מספר הזדמנויות להגדלת המשאבים. נראה כי שיעורי ההדבקה בנגיף בילדים נמוכים משמעותית, בהשוואה למבוגרים ולכן קיימים משאבים רבים מתחום רפואת הילדים העשויים להיות זמינים לתמיכה במבוגרים. יש להפחית במהירות את היקף העבודה במרפאות מומחים ואת נפח הפרוצדורות האלקטיביות, לאור העדפת מטופלים לבטל את הפרוצדורות בתקופה זו, לצד מתן האפשרות לאנשי צוות רפואי ומרכזים רפואיים להשקיע את זמנם בהתמודדות עם המגפה הנוכחית.

למרות שניתן להרחיב את הטיפול ע”י פינוי מקום, אנשי צוות ואספקה, סביר להניח כי התגובה של מערכת הבריאות עדיין תהיה תלויה ברובה באמצעים הזמינים כיום. עובדה זו מציפה שוב שאלות אודות התקצוב הלא הולם של מערכות הבריאות לאורך שנים רבות, צעד אשר הוביל לכך שהמערכת התרגלה לפעול בתפוקה מלאה ומכאן הסכנה כאשר המערכת נדרשת להתמודד עם משבר זה.

לא משנה עד כמה תהיה חמורה המגיפה הנוכחית, חשוב על כולנו להתכונן טוב יותר לפעם הבא, בין אם ההתפרצות הבאה תהיה עוד שנה או עוד 20 שנים. חשוב להבין את המגבלות ואת היכולות הקיימות ולהפיק לקחים מהניסיון הנוכחי.

N Engl J Med, Match 25, 2020