במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מטה-אנליזה חדשה, מהן עולה כי טיפול פעיל בדוקטוס ארטריוזוס פתוח (Patent Ductus Arteriosus) משמעותי המודינמית במהלך השבועיים הראשונים לחיים מלווה בשיעורים גבוהים יותר של תמותה ודיספלזיה ברונכו-פולמונרית(Broncho Pulmonary Dysplasia) , בהשוואה למעקב בלבד.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מעדויות שפורסמו לאחרונה עולה כי טיפול שמרני במקרים של דוקטוס ארטריוזוס פתוח בעל משמעות המודינמית עשוי להוביל לתוצאות טובות יותר. מטרת מטה האנליזה הנוכחית הייתה לבחון את התוצאות הקליניות של טיפול פעיל לעומת מעקב בלבד אחר פגים עם דוקטוס ארטריוזוס פתוח משמעותי המודינמית.

החוקרים השלימו חיפוש אחר מחקרים אקראיים ומבוקרים שפורסמו במאגרי PubMed (MEDLINE), Embase ו-Cochrane Library בתקופה שבין תחילת ינואר בשנת 2010 ועד סוף יולי בשנת 2024. כל המחקרים כללו פגים שנולדו לפני 33 שבועות היריון ושתי קבוצות להשוואת טיפול פעיל לעומת מעקב בלבד.

התוצא העיקרי היה משלב של תמותה בגיל מתוקן של 36 שבועות או בשחרור (המאוחר מבין השנים) או דיספלזיה ברונכו־פולמונרית, תמותה לאחר 36 שבועות ודיספלזיה ברונכו-פולמונרית בדרגה בינונית-עד-חמורה. תוצאים משניים כללו דימום תוך-חדרי, לויקומלציה פריונטריקולרית, רטינופתיה של פגות ודלקת מעי נמקית.

הסקירה כללה 10 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם 2,035 תינוקות. מבין אלו, 1,018 תינוקות היו בקבוצות הטיפול הפעיל (510 בנות, 50.1%) ו־1,017 תינוקות היו בקבוצת טיפול שמרני (551 בנים, 54.2%). גיל ההיריון הממוצע עמד על 26.2 שבועות ו-26.3 שבועות, בהתאמה ומשקל הלידה הממוצע עמד על 874.7 גרם לעומת 897.7 גרם, בהתאמה.

היארעות התוצא המשולב (תמותה לאחר 36 שבועות או בשחרור או דיספלזיה ברונכו־פולמונרית בדרגה בינונית-עד-חמורה) הייתה גבוהה יותר בזרוע הטיפול הפעיל לעומת טיפול שמרני (56.2% לעומת 50.8%; סיכון יחסי של 1.10, p=0.02). שיעורי התמותה לאחר 36 שבועות היו גבוהים יותר בזרוע הטיפול הפעיל (14.3% לעומת 11.2%; סיכון יחסי של 1.27, p=0.04).

החוקרים מדווחים על עלייה לא משמעותית בשיעורי דיספלזיה ברונכו־פולמונרית בדרגה בינונית עד חמורה (47.4% לעומת 43.3%, סיכון יחסי של 1.08, p=0.25) ולויקומלציה פריונטריקולרית (5.7% לעומת 3.5%; סיכון יחסי של 1.50, p=0.06) בזרוע הטיפול הפעיל לעומת מעקב בלבד.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לעדכן את הפרוטוקולים לטיפול בפגים עם דוקטוס ארטריוזוס פתוח.

JAMA Pediatrics, May 27, 2025

הערות עורך, ד”ר ברנרד ברזילי מנהל אגף ילודים ופגים, מרכז רפואי מעייני הישועה
עד לשנים האחרונות הטיפול ב־PDA היה אגרסיבי ונעשה כל ניסיון לסגור אותו כמעט בכל מחיר. בשנים האחרונות חלה נסיגה בנטייה זו, ונראה היה שלא כל הפגים ייהנו מסגירה מוקדמת של ה־PDA. נראה היה כי ל־PDA יש תפקיד משמעותי באיזון ההמודינמי של הפגים הצעירים, למשל להוות מעין pop-up valve כדי לשחרר לחץ ריאתי גבוה. כיום, גוברת הנטייה לטפל ב־PDA משמעותי המודינמית רק בפגים הצעירים משבוע 28. מחקר זה אינו תומך גם בגישה הזאת, כי נמצא כאן שגם בפגים הצעירים משבוע 29 הטיפול אינו מועיל. הסיבה שהטיפול אינו מועיל/מזיק יכולה לנבוע מאחת משתי סיבות: האחת, של־PDA הפתוח תפקיד משמעותי המודינמית לשם השמירה על האיזון ההמודינמי כפי שמתבטא ברמת הזילוח למוח. השנייה, שלתרופות הניתנות לשם סגירת ה־PDA תופעות לוואי הגורמות לפגיעה. ממחקר זה, קשה לענות על השאלה הנ”ל, מאחר שהמטא־אנליזה משווה בין טיפולים שונים ובפרוטוקולים שונים.
בכל מקרה, מחקר זה מעורר שאלה האם עלינו לנסות ולסגור את ה־PDA בכל מחיר או שמא עלינו לבחור טוב יותר את המטופלים שלנו שייהנו בצורה טובה יותר מהטיפול?