SARS & Coronavirus

שירותי בריאות כללית פיתחה מודל לאבחון וזיהוי מוקדם של חולי קורונה קשים, הטכניון בתהליכי פיתוח של כלי אבחון, חיסון, טיפול ומיגון

הטכניון , ושירותי בריאות כללית מפתחים כלים וטכנולוגיות לטובת עצירת מגיפת הקורונה.

דהמרקר מדווח היום על כך ששירותי בריאות כללית פיתחה מודל חיזוי ואבחון של חולי קורונה על בסיס המידע הרפואי של המבוטחים . על רקע זה החלו מבוטחים בקופה אשר מוגדרים כנמצאים ב”קצה ” של קבוצת הסיכון לקבל טלפונים מרופאי המשפחה והצוות הרפואי לבדיקת מצבם, ולהעברת מסר של צורך בזהירות יתר מבחינת שמירת בידוד.

בכתבה מסביר פרופ’ רן בליצר שקבוצת הסיכון לקורונה בכללית מונה 1.6 מיליון איש. כלי הניבוי המתבסס על מידע שנאסף מעונות שפעת קודמות מנסה לצמצם ולחדד את קבוצת הסיכון בכדי שתהיה אפשרות לצוות הקופה לתקשר ולעקוב אחר אותם מבוטחים שיימצאו כבעלי סיכון גבוה במיוחד.

בנוסף, בהודעה שהתקבלה מהטכניון נמסר:

חוקרי הטכניון מתגייסים למלחמה בהתפשטות נגיף הקורונה

חוקרים מהטכניון נרתמים למאמץ הכלל-עולמי ושוקדים על פתרונות לאתגרי נגיף הקורונה


חוקרים ביותר מ-20 מעבדות מחקר בטכניון התגייסו במלוא המרץ למלחמה בהתפשטות נגיף הקורונה. המאמץ מתפרס על כל התחומים הרלוונטיים למחלה לרבות אבחון וזיהוי הנגיף בשלב מוקדם, פיתוח חיסון וטיפולים תרופתיים ופיתוח שיטות לניטור ולרפואה-מרחוק.


“הטכניון, המצוי בימי שגרה בחזית המדע והטכנולוגיה העולמיים, נרתם כעת בשיתוף פעולה הדוק עם מערכת הבריאות ועם הצוותים הרפואיים בבתי החולים למציאת פתרונות מהירים לאתגרים שמציבה בפנינו מגיפת הקורונה,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “זאת באמצעות פיתוח שיטות אבחון מתקדמות, רפואה מותאמת אישית, טכנולוגיות של העברת תרופות ממוקדת בגוף (Drug Delivery), שימוש בכלים של למידה חישובית ובינה מלאכותית, כריית מידע וניהול נתוני עתק (Big Data), פיתוח רובוטים ייעודיים לרפואה מרחוק ועוד. הערך המוסף של הטכניון מתבטא בקשר ההדוק בין רפואה להנדסה ובשיתופי פעולה בין-תחומיים שיובילו למציאת פתרונות מהירים ומתקדמים ויסייעו במלחמה הדחופה בנגיף הקורונה.”


המאמץ מתמקד בתחומים הבאים:

אבחון

• פרופ’ חוסאם חאיק, הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון: פיתוח אבחון טרום-סימפטומטי לחולי קורונה. המחקר יתמקד בשני אפיקים: פיתוח טכנולוגיה לאבחון הנגיף על סמך הבל הפה; ופיתוח מדבקה דקה וזולה שתוצמד ליד או לחזה ותנטר את הנגיף.

• פרופ’ רועי קישוני, הפקולטה לביולוגיה: האצת תהליכי אבחון ובדיקה של חולי קורונה.

• פרופ’ עמית מלר, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: זיהוי וכימות של RNA נגיפי באמצעות חרירים ננומטריים.

• פרופ’ מורן ברקוביץ’, הפקולטה להנדסת מכונות: פיתוח דיאגנוסטיקה חדשנית ומהירה המבוססת על בדיקות דם ורוק.

פיתוח חיסון

• פרופ’ אבי שרודר, הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון: מאמץ לפיתוח חיסון לקורונה על סמך חיסון המוני לשרימפס, שפותח על ידי פרופ’ שרודר במסגרת חברה שהקים בטכניון – ViAqua Therapeutics. גם המחקר הנוכחי ייערך עם ViAqua.

• פרופ’ זייד עבאסי ופרופ’ עודד לוינזון, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: פרופ’ לוינזון מפתח recombinant ACE-2 receptors. זהו חלק מפרויקט של פרופ’ עופר מנדלבאום מהאוניברסיטה העברית בירושלים לפיתוח נוגדנים לקולטן שבאמצעותו מתחבר וירוס הקורונה לתאי האורגניזם המארח. פרופ’ עבאסי חוקר מזה שנים את ACE-2, שהוא הקולטן שווירוס הקורונה נצמד אליו.

פתרונות טיפוליים

• פרופ’ ג’וזואה שניטמן, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: טכנולוגיה חדשנית להובלת תרופות לריאות. הטכנולוגיה מתאימה במיוחד לטיפול בכשל ריאתי חמור (ARDS), שהוא סיבת התמותה העיקרית בקרב חולי קורונה.

• פרופ’ רועי עמית, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון: פיתוח משחה לטיפול בזיהום קורונה.

• פרופ’ מרסל מחלוף, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון: לכידה של וירוס קורונה על סמך טכנולוגיית Nano-ghosts שפותחה בעבר במעבדתה. 

• פרופ’ אבי שרודר, הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון: פיתוח תרופה ממוקדת-מטרה לטיפול בכשל ריאתי חמור (ARDS). הפיתוח מבוסס על שיטות קיימות להובלת תרופות, ולכן צפוי להימשך זמן קצר יחסית.

פתרונות לצוותים הרפואיים

• פרופ’ איל זוסמן, הפקולטה להנדסת מכונות: פיתוח מסננים וציפויים המבוססים על סיבים ננומטריים. 

• ד”ר יותם בר און, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: וירולוג בעל התמחות בנגיף COVID-19 שמייעץ לצוותים השונים.

• פרופ’ שי שן אור, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: ניטור מצבם החיסוני של נבדקים ואיתור נבדקים המצויים בסכנת חיים מוגברת. כמו כן איתור דלקות על סמך אבחון תאי מהיר. 

• פרופ’-משנה שאדי פרח, הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון: פיתוח חומרי חיטוי אנטי-ויראליים. 

• המרכז לבינה מלאכותית (AI): שילוב כוחות בפרויקטים מגוונים, מבוססי בינה מלאכותית, ובהם ניתוח מצב חולים והתקדמות המחלה. את המאמץ מובילים ראש המרכז פרופ’ שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי והחוקרים פרופ’-משנה אורי שליט מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון וד”ר יואכים בהר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית. 

• פרופ’ עזרי טרזי, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים: תכנון וייצור מערכות מיגון לצוותים רפואיים תוך שימושים חדשים בהדפסת תלת-ממד והקמת רשת מעצבים ארצית שתירתם לתכנון ולייצור פתרונות הקשורים למגפת הקורונה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קיים סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 במבוגרים מחוסנים שחלו בקורונה?

    האם קיים סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 במבוגרים מחוסנים שחלו בקורונה?

    הסיכון להופעה חדשה של סוכרת מסוג 2 לאחר זיהום בנגיף קורונה אינו מוגבר בקרב מבוגרים שקיבלו את החיסון ואת מנות הדחף במהלך גלי אומיקרון ודלתא; עם זאת, במבוגרים לא-מחוסנים שנדבקו בווריאנט אומיקרון ובחולים מאושפזים עם COVID-19 תועד סיכון מוגבר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים […]

  • האם מנת קרינה גבוהה יותר משפר הישרדות חולים עם סרטן וושט? (Radiotherapy and Oncology)

    האם מנת קרינה גבוהה יותר משפר הישרדות חולים עם סרטן וושט? (Radiotherapy and Oncology)

    בחולים עם סרטן וושט מתקדם-מקומית שאינו נתיח שקיבלו טיפול כימו-קרינתי דפיניטיבי, מנת קרינה גבוהה יותר (59.4 גריי ומעלה) לא הובילה לשיפור הישרדותי בהשוואה למנת קרינה סטנדרטית (50.0/50.4 גריי), אך מנת קרינה גבוהה יותר לוותה בעליה באירועים חריגים משנית לטיפול בדרגה 3 ומעלה, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים שפורסמה בכתב העת Radiotherapy and Oncology. […]

  • תוצאות מבטיחות לגרייה מוחית מגנטית לטיפול במחלת אלצהיימר (Alzheimer's Research & Therapy)

    תוצאות מבטיחות לגרייה מוחית מגנטית לטיפול במחלת אלצהיימר (Alzheimer's Research & Therapy)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Alzheimer’s Research & Therapy עולה כי גרייה מגנטית מוחית חוזרת (Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation, או rTMS) של אזור Precuneus לאורך 52 שבועות הובילה להפחתת הידרדרות קוגניטיבית ב-52% והידרדרות תפקודית ב-96% בחולים עם מחלת אלצהיימר בדרגה קלה עד בינונית. המחקר האקראי, כפל-סמיות, כלל 48 חולים (גיל ממוצע של 72.8 שנים, 56% […]

  • תסמיני Long COVID נותרים למשך שלוש שנים לאחר האשפוז (The Lancet Regional Health – Europe)

    תסמיני Long COVID נותרים למשך שלוש שנים לאחר האשפוז (The Lancet Regional Health – Europe)

    למרות שיפור בתוצאות לאחר שלוש שנים מאשפוז עקב COVID-19, עדיין ישנה שכיחות גבוהה של בעיות רפאיות, עם החמרה משמעותית בדיווח עצמי על עייפות והפרעות קוגניטיביות בין השנה השניה והשלישית לאחר השחרור מבית החולים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Regional Health – Europe. בנוסף, חולשת שרירים לאחר מאמץ תועדה בקרוב לשליש מהחולים שלוש […]

  • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

  • דפיברילטור אוטומטי וקוצב לב חיצוני, ביתי וזול למניעת מוות לבבי פתאומי, מאת פרופ' טדי וייס וצוותו (הדסה)

    דפיברילטור אוטומטי וקוצב לב חיצוני, ביתי וזול למניעת מוות לבבי פתאומי, מאת פרופ' טדי וייס וצוותו (הדסה)

    מוות לבבי פתאומי-שנגרם עקב פרפור חדרים או דום-לב, שכיח מאוד: בארה”ב ובאירופה בלבד- כ 350,000 אנשים מתים כך-מדי שנה: (1000 ביום ובארץ כ 30 מדי יום! ב80%-מהמקרים- בבית או במשרד).. כל עיכוב במתן מכת חשמל מוריד הסיכוי להצלתם-יש ירידה של 10% בהישרדות עם כל דקת עיכוב –ומעט קריאות לעזרה ייענו בזמן (ולכן רק 5% יישארו […]

  • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

  • קרינה חיצונית עדיפה על TACE בטיפול בחולים עם סרטן כבד בשלב מוקדם ובינוני (Cancer)

    קרינה חיצונית עדיפה על TACE בטיפול בחולים עם סרטן כבד בשלב מוקדם ובינוני (Cancer)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Cancer עולה כי בחולים עם סרטן כבד בשלב בינוני ומוקדם שקיבלו קרינה חיצונית (External Beam Radiation Therapy, או EBRT) השיגו תוצאות טובות יותר בהערכת בקרה מקומית והישרדות ללא-התקדמות לעומת אלו שטופלו ב-TACE (או Transarterial Chemoembolization). ממצאים אלו מציעים כי קרינה חיצונית עשויה לשמש כטיפול יעיל טוב יותר בחולים עם […]

  • תוצאות מבטיחות לטכנולוגיית מציאות מדומה לשיפור תפקוד מוטורי (Front Neurol)

    תוצאות מבטיחות לטכנולוגיית מציאות מדומה לשיפור תפקוד מוטורי (Front Neurol)

    טכנולוגיית מציאות מדומה מלווה בשיפור שיווי המשקל ותפקוד מוטורי של הגפיים במבוגרים במצב קריטי, בהשוואה לטכניקות שיקום מסורתיות, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Frontiers in Neurology. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שהתבססו על נתונים מ-11 מחקרים אקראיים ומבוקרים שפורסמו לאורך עשר שנים בשמונה מאגרי נתונים גדולים. הסקירה כללה 880 מבוגרים במצב קריטי, […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך