Sepsis

שכיחות גבוהה ותחלואה משמעותית משנית להופעה מאוחרת של אלח-דם בפגים (Pediatrics) והערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

פג

במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים מארצות הברית על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי גם כיום חלק גדול מהפגים שנולדו לפני שבוע 29 להיריון או במשקל לידה נמוך, בפרט אלו שנולדו בשבועות מוקדמים מאוד של ההיריון, סובלים מהופעה מאוחרת של אלח-דם, המלווה בשיעורי תמותה גבוהים יותר וסיכון מוגבר לתחלואה כרונית.

 

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את האפידמיולוגיה, מיקרוביולוגיה ותוצאות הופעה מאוחרת של אלח-דם בקרב פגים שנולדו לאחר 22 עד 29 שבועות היריון על-בסיס מדגם של תינוקות שאושפזו ביחידות טיפול נמרץ ביילודים בארצות הברית.

 

המחקר הפרוספקטיבי כלל פגים שנולדו במשקל 400-1500 גרם ו/או לאחר 22-29 שבועות היריון בין תחילת שנת 2018 ועד סוף שנת 2020, אשר שרדו למעלה משלושה ימים ב-774 מרכזים. הופעה מאוחרת של אלח-דם הוגדרה כאשר בודד חיידק פתוגן מנוזל שדרה ו/או דם, או פטריה בדם, בבדיקה למעלה משלושה ימים לאחר הלידה. החוקרים השלימו השוואה של הנתונים הדמוגרפיים, המאפיינים הקליניים והתוצאים בין יילודים עם וללא הופעה מאוחרת של אלח-דם.

 

מבין 118,650 תינוקות, 10,501 (8.9%) אובחנו עם הופעה מאוחרת של אלח-דם, עם שיעורי היארעות 88.5 ל-1,000 (רווח בר-סמך 99% של 86.4-90.7). שיעורי ההיארעות היו הגבוהים ביותר בקרב יילודים שנולדו עד שבוע 23 (322 מקירם ל-1,000, רווח בר-סמך 99% של 306.3-38.1).

 

הפתוגנים הנפוצים ביותר היו חיידקי CONS (או Coagulase Negative Staphylococci, 29.3%) ו-Staphylococcus aureus (23.0%), אך זוהו 34 פתוגנים שונים.

 

בקרב תינוקות עם הופעה מאוחרת של אלח-דם תועדו שיעורי הישרדות נמוכים יותר (יחס סיכון מתוקן של 0.89, רווח בר-סמך 95% של 0.87-0.90) וסיכון מוגבר לחמצן ביתי (יחס סיכון מתוקן של 1.32, רווח בר-סמך 95% 1.26-1.38), טרכאוסטומיה (יחס סיכון מתוקן של 2.88, רווח בר-סמך 95% של 2.47-3.37) וגסטרוסטום (יחס סיכון מתוקן של 2.09, רווח בר-סמך 95% של 1.93-2.57) בקרב אלו ששרדו.

 

הנטל המשמעותי של הופעה מאוחרת של אלח-דם בפגים שנולדו לפני 29 שבועות היריון או במשקל לידה נמוך והמגוון המיקרוביולוגי מדגיש את הצורך בפיתוח גישות חדשות, כולל גישות אפשריות הממוקדות בפתוגן.

 

Pediatrics, Nov 11, 2022

 

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

אלח דם מאוחר ממשיך להיות בעייה קשה בטיפול בפגים הקטנים. שכיחות אלח דם מאוחר מגיעה עד לכדי 30% בפגים שנולדו מתחת לשבוע 23. כידוע, אלח דם גורם לתמותה משמעותית אך גם אלה ששרדו יסבלו מתחלואה משמעותית. לכן, עלינו לפתח אסטרטגיות טיפוליות למנוע אלח דם, ובמידה והופיע שיטות טובות יותר לזיהוי מוקדם ולטיפול.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה