רמות גבוהות של ויטמין D, גם בטווח המוגדר נורמלי, נקשרות לסיכון מוגבר לסרטן העור שאינו מלנומה כך לפי מחקר חדש שפורסם ב- Archives of Dermatology שסקירה שלו מופיעה ב-medpage. במחקר העוקבה, משתתפים עם רמות גבוהות יותר בסרום של 25-hydroxyvitamin D (25(OH)D) היו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח קרצינומה של תאי הבסיס או של תאי הקשקש (basal cell / squamous cell carcinoma)
קרני UVB ידועות כגורמות לסרטן העור, והן מעלות גם את הסינטזה העורית של ויטמין D , אך לדברי החוקרים הקשר בין ויטמין D לסרטן העור הוא מורכב וממחקרים שונים עולים ממצאים סותרים לגביו, כשחלקם מצאו כי ויטמין D מוריד את הסיכון לקרצינומת basal cell ואחרים- ממצאים הפוכים. לכן, היו מעונינים החוקרים לבחון באמצעות ניתוח מידע שעלה ממעקב של קרוב לעשר שנים, אחר למעלה מ-3200 משתתפים שהשתייכו לארגון שימור בריאות שהיו בעלי סיכון גבוה לפתח סרטן עור שאינו מלנומה. המשתתפים במחקר היו מעונינים ביעוץ וטיפול באוסטאופורוזיס או בצפיפות עצם נמוכה, בתקופה שבין 1997-2001. הבדיקות שעברו כללו בדיקת רמת 25(OH)D בסרום, סמן לצריכת ואחסון ויטמין D. החוקרים התבססו על מאגר מידע של תביעות של קופת החולים (HMO) כדי לעקוב אחרי מקרים של קרצינומה של תאי הבסיס או הקשקש. בזמן הבדיקות, 2257 מהמשתתפים היו עם רמות ויטמין D לא מספקת (רמה מספקת הוגדרה לפי לפחות 30 ננוגרם של 25(OH)D למיליליטר סרום). 240 משתתפים פיתחו סרטן עור שאינו מלנומה, בהם 49 קרצינומה של תאי הקשקש, 163 קרצינומה של תאי הבסיס ו-28 גם וגם. ב-80% מהמקרים הגידולים הופיעו באיזורים החשופים לעתים קרובות לשמש.
בחלוקה לארבע קבוצות (רבעונים) לפי רמות ויטמין D, נמצאה מגמה הקושרת את הרמות הגבוהות של ויטמין D עם סרטן העור, מגמה בעלת מובהקות (P=0.02). כשהושוו עם הרבעון שהיה עם הרמה הנמוכה ביותר של ויטמין D , אצל אלו שהיו עם הרמות הגבוהות ביותר (פחות מ-19 ננוגרם למיליליטר מול 31 ננוגרם למיליליטר או יותר), נמצא יחס הסיכונים לסרטן היה 1.6 (95% CI 1.1 – 2.3). הרבעונים האמצעיים היו גם הם בסיכון מוגבר מסוים, אך לא נמצאה מובהקות במקרים אלו כשהושוו לרבעון הנמוך ביותר.
בניתוח רגרסיה לוגיסטית נמצא כי גם רמות ויטמין D שהיו מעט מעל להגדרה של חוסר, כלומר פחות מ-15 ננוגרם של 25(OH)D למ”ל סרום נקשר גם לסיכון מוגבר לסרטן עור שאינו מלנומה : יחס הסיכונים הכולל היה 1.8 (95% CI 1.1-2.9 P<0.05), יחס הסיכונים לקרצינומה של תא הקשקש בלב עמד על 1.7, ללא מובהקות ססטיסטית, עם 95% CI 0.7-4.0); יחס הסיכונים לקרצינומה של תא הבסיס היה 1.7 עם מובהקות סטטיסטית P<0.05 (95%CI 1.00-2.9).
החוקרים מסכמים כי ממצאיהם מוסיפים למידע האפידמיולוגי המוגבל והסותר הקיים לגבי הקשר בין ויטמין D לבין סרטן עור שאינו מלנומה. הם מוסיפים כי מלבד קרני UVB, הצריכה של ויטמין D בתוספי מזון עלולה להוות ערפלן לממצאים אלה. לדבריהם, יש לזכור שממצאיהם מגיעים מנתונים במרכז טיפול יחיד וכי הקבוצה הספציפית שנבדקה עשויה שלא לייצג בנמאמנות את כלל האוכלוסיה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!