האם ההצלחה בהפחתת המשקל שנצפתה עם השימוש באגוניסטים ל-GLP-1 יתורגמו לשיפור גם בדום נשימה חסימתי בשינה (OSA)? האם היתרונות הפוטנציאליים הללו יפחיתו את הצורך בשימוש בלחץ אוויר חיובי מתמשך (CPAP)? מומחים חלוקים לגבי היתרונות האפשריים תוך מתן דגש על החשיבות של שינויים באורח החיים ומצביעים על חששות באשר לגישה ל-GLP-1s.
"אני חושב שזה משנה את כללי המשחק באשר לאנשים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר", אמר ד"ר סמואל ט. קונה, ראש מכון רפואת השינה במרכז הרפואי Corporal Michael J. Crescenz VA בפילדלפיה, בראיון. "אני חושב שזהו רק תחילתו של עידן חדש ומרגש מאוד. סוף סוף יש לנו טיפולים די יעילים לאוכלוסייה הזו".
מחקר ה-Kuna Sleep AHEAD (Action for Health in Diabetes) שפורסם ב-2021 מצא כי משתתפים עם OSA וסוכרת מסוג 2 שעברו התערבויות אינטנסיביות באורח החיים לירידה במשקל הפחיתו את חומרת ה-OSA שלהם לאחר 10 שנים, וכי הפוגה של OSA לאחר 10 שנים הייתה שכיחה יותר בקרב אלו שעברו התערבות אינטנסיבית של אורח החיים בהשוואה לתמיכה וחינוך לסוכרת.
במאמר שפורסם ב-JAMA Network Open/pulmonary Medicine על מחקר משנת 2022 שנערך בקרב 89 גברים מספרד עם OSA בינוני עד חמור ואינדקס מסת גוף של 25 ומעלה, המשתתפים קיבלו CPAP עם או בלי 8 שבועות של ירידה במשקל והתערבות באורח חיים. התוצא העיקרי של מדד דום נשימה-היפופניה לאחר 6 חודשים הראה כי ההתערבות הניבה "שיפורים בעלי משמעות קלינית וברי קיימא ב-OSA".
לפי ד"ר קונה, "אני לא חושב שהטיפולים הללו מבטלים את החשיבות בשינוי התנהגותי, בשינוי תזונתי, בהפחתת צריכה של מזונות מעובדים מאוד ושמירה על אורח חיים בריא". עם זאת, הוא הודה שהמאמצים ההתנהגותיים מאכזבים באופן כללי ביחס ליכולתם של המטופלים להגיע לירידה במשקל. "התרופות האלה באמת פותחות אסטרטגיה חדשה לעזור לחולים לעשות זאת", הוסיף.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!