Sport Medicine

מקומה של הפעילות הגופנית בטיפול בהשמנת יתר לאחר הפסקת המחזור החודשי/גל דובנוב ונעמה קונסטנטיני-עורכי רפואת ספורט

Dubnov G, et al. Weight control and the management of obesity after menopause: the role of physical activity. Maturitas 2003;44:89101.

מבוא

השמנת יתר הינה מגיפה אשר נוגעת לרובו הגדול של העולם המערבי. סיבוכיה רבים, והטיפול קשה וממושך. בין אלו המצליחים בשימור המשקל החדש, ביצוע פעילות גופנית נמנה כמרכיב עיקרי. תקופת הפסקת המחזור החודשי בנשים הינה תקופת שינוי ומעבר, והשינויים ההורמונליים גוררים שינוי בהרכב הגוף. האשה צוברת משקל עודף בגיל זה, בין היתר עקב חוסר פעילות גופנית. ביצוע פעילות הוכח כמפחית תחלואה ומסייע בירידה במשקל גם בגיל זה.

השמנת יתר לאחר המנפאוזה

משקל עודף (BMI מעל 25 ק”ג/מ2) נמצא בקרב רוב האוכלוסיה הבוגרת בארה”ב, בישראל וחלק מארצות אירופה. השמנת יתר (BMI מעל 30 ק”ג/מ2) נמצאת בקרב כ- 40% מהנשים האמריקאיות לאחר הפסקת המחזור (ראה גרף), ואין הדבר שונה מאוד בישראל. הסיבות למשקל העודף הינן גנטיות בחלקן אך סביבתיות ברובן. הדבר כולל הכנסה אנרגטית רבה, קרי צריכת יותר מזון מהדרוש, במקביל להוצאה אנרגטית פחותה, וביצוע פעילות גופנית ברמה נמוכה מדי. כך, צובר הגוף את האנרגיה בצורת רקמת שומן. סיבוכי השמנת היתר מוכרים היטב, והם כוללים תמותה מוגברת, טרשת עורקים ונגזרותיה (שבץ מוחי, אוטמי שריר הלב), יתר לחץ דם וסוכרת מסוג II, סוגי סרטן רבים, דלקת פרקים, אבני מרה, קושי נשימה בשינה, ועוד. בנוסף, פעולות היומיום מלוות לעתים בקשיים רבים, כולל ביצוע פעולות שבשגרה ועבודות הבית.

בתקופת הפסקת המחזור ישנה עלייה במסת הגוף, דבר אשר לא נצפה בגברים באותו הגיל. הדבר נגרם בעיקר עקב צבירה של שומן, אשר נוטה להתרכז סביב אברי הבטן, כבגברים. כעקרון, ההשמנה הנשית מתאפיינת בצורת אגס, בה השומן מרוכז סביב אגן הירכיים. בהעדר השפעתו של האסטרוגן, משתנה צבירת השומן כך שיתרכז בבטן, בדומה להשמנה הגברית השמנת ה”תפוח”. השמנה זו מלווה בשינויים מטבוליים המובילים לתנגודת לאינסולין, יתר לחץ דם, יתר שומני הדם, וסוכרת מסוג 2. השימוש בתחליפים הורמונליים מפחית משינוי זה, משמר את צורת ההשמנה הנשית, ומעיד כי להורמון האסטרוגן תפקיד בקביעת פיזור שומן הגוף. במחקר אשר נערך בקרב זוגות של תאומות נמצא כי מבין הגורמים הסביבתיים להשמנה הבטנית, העדר פעילות גופנית תופס מקום עיקרי. במחקר אשר בו נבדקה כמות הפעילות הגופנית אותה מבצעות נשים בגילאי 50-64, נמצא כי רק כמחצית מבצעות פעילות גופנית באופן סדיר.

פעילות גופנית בטיפול בהשמנת יתר לאחר המנפאוזה

על כל תכנית ירידה במשקל, המתוכננת להצליח לאורך זמן, לכלול שלושה מרכיבים: תזונה מופחתת אנרגיה, פעילות גופנית סדירה, ושינוי התנהגותי הבא בעצם לתמוך בשני ענפים אלו. לפעילות הגופנית ניתן לייחס מספר יתרונות:

1.       לשמר את מסת השריר, השואפת לדלדול בעת הירידה בכמות המזון והכנסת הגוף למאזן אנרגטי שלילי

2.       להגביר את ההוצאה האנרגטית ולהגדיל את המאזן האנרגטי השלילי

3.       להפחית את סיכוני התמותה והתחלואה. מוכח כי עבור אותה רמת השמנה, לנשים וגברים פעילים יותר ישנו סיכון מופחת לתמותה. גם בנשים מעל גיל 75, נמצא כי לפעילות יותר היה סיכון מופחת במעל 75% לתמותה לעומת הפעילות פחות. פעילות גופנית מפחיתה כמעט את כל סיבוכי ההשמנה, לעתים עוד טרם הירידה במשקל. היתרונות הבריאותיים הוכחו בקרב נשים לאחר המנופאוזה במספר מחקרים ובמספר רב של מחלות, כגון מחלת לב, יתר לחץ דם, סוכרת ועוד.

4.       להפחית את הסיכון לעלות במשקל. במחקר אשר הקיף מעל 5800 נשים, נמצא כי לפעילות פחות היה סיכון מוגבר פי 7 לצבור מעל 13 ק”ג על פני 10 שנות מעקב לעומת הפעילות יותר.

5.       לשפר את מצב הרוח ולעודד התמדה בתכנית ירידה במשקל

סוג הפעילות אינו שונה מאשר ההמלצה לכלל האוכלוסיה, כלומר לפחות 30 דקות של פעילות אירובית ברוב ימות השבוע, וניתן לשלב פעילות כנגד עומס. אמנם נמצא כי אף פעילות פחותה מזו, כגון הליכה של שעה- שעה וחצי בשבוע בעלות השפעה מיטיבה, אך אין זו בינתיים ההמלצה הרשמית.

הערה

מחקרים רבים אשר נערכו בקרב נשים מבוגרות הראו שאכן ניתן להחיל תכניות אימון גופני או ירידה במשקל בהצלחה ובהתמדה. מכיוון שמדובר בכלי ראשון במעלה מבחינת בריאות הציבור, יש לעודד כל אשה בעלת משקל עודף בגיל זה, כמו כל אדם למעשה, לבצע פעילות גופנית סדירה ולשאוף לירידה במשקל. גם בנוכחות מחלות רקע, ניתן להתאים את הפעילות ע”פ המלצות הארגונים השונים, כך שלא תהווה סיכון לחולי הסוכרת, יתר לחץ דם או מחלות לב. חשוב לאפשר גם לחולים לבצע פעילות, וזהו אחד מתפקידי הרופא העוסק ברפואת הספורט.

גרף שכיחות השמנת יתר על פי התפלגות גילאים. ניתן לראות כי בכל גיל, שכיחות השמנת היתר בקרב נשים גבוהה יותר לעומת גברים. מבוסס על Flegal KM, JAMA 2002.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה