על פי ההנחיות החדשות של האיגוד הלאומי למצוינות בבריאות (NICE) לגבי טיפול בכאב כרוני, על הרופאים להנחות את המטופלים הלוקים בכאב כרוני לעסוק בפעילות גופנית.

כאב כרוני מהווה נכות של ממש, רוב הלוקים בכאב זה סובלים גם מעייפות כרונית, בידוד חברתי וחרדה. התורים למרפאות כאב ארוכים והטיפול התרופתי אינו מניב תוצאות מרשימות.

במרפאות מחוז גלוקאסטרשייר בדרום אנגליה החלו ליישם תוכנית פעילות גופנית בפיקוחם ובניהולם של רופאי משפחה. התוכנית “זה הצעד שלך” כוללת מפגשים בהם מבצעים מטופלים, שהופנו בשל כאב כרוני, תרגול גופני. בתחילת התוכנית השתתפו 8 מטופלים. 7 השלימו את תוכנית המפגשים ודיווחו על שיפור משמעותי בכאב. בעקבות זאת הצטרפו לתוכנית 11 מטופלים נוספים.

מספר המשתתפים אמנם קטן, אבל התוצאות מרשימות מאד. רוב המטופלים חוו ירידה בכאב וכן שיפור בביצוע מטלות יומיומיות כמו בישול והלבשה. עשרים מתוך 24 המטופלים האחרונים דיווחו על שיפור בכאב וכולם דיווחו על שינוי בגישה שלהם לפעילות גופנית. אחת המשתתפות סיפרה כי האימונים שיפרו את יכולת התנועתיות שלה, שיפרו את יכולותיה הגופניות ולימדו אותה להשתמש בכוח השרירים כדרך להתמודדות בכאב. האימונים נערכו בזום בשל מגבלות הקורונה, ולמרות זאת המפגש עם מטופלים אחרים הסובלים מבעיה דומה סייע להתמודדות.

ממצאים במחקרים שונים הוכיחו, כי עבור מטופלים הלוקים בכאב כרוני, תרגול גופני הוא אמצעי טיפול יעיל. דרבון מטופלים הלוקים בכאב כרוני הוא אתגר לא פשוט, אבל הממצאים הראשוניים בהחלט מעודדים ויש להפיץ דרך טיפול זו בכל רחבי אנגליה.

בהנחיות NICE מודגש, כי לכאב השפעה ניכרת על תחומים נוספים, חברתיים, רגשיים וביולוגיים, לכאב גם השפעה על מערכת ציפיות, אמונות ובריאות נפשית.

הניסיון בטיפול בכאב באמצעות פעילות גופנית משנה את המשוואה הנ”ל ושם את צרכי המטופל ובריאותו הנפשית בחזית הטיפול.

Chris Davis. Tackling pain with exercise: Its Your Move. British Journal of General Practice 2021; 71 (708): 321.

הערות העורך: נכון, אין מדובר במחקר מבוקר כפול סמיות ומספר המטופלים קטן. המעקב קצר ההתרשמות סובייקטיבית, ובכל זאת בחרתי להציג בפניכם את המאמר בשל המלצת טיפול כל כך הגיונית ופשוטה יחסית ליישום. כאב כרוני הוא מחלה קשה המערבת תחומי חיים רבים. המטופלים נודדים בין רופאים רבים, רופאי משפחה, אורתופדים, נוירולוגים, ראומטולוגיים, מרפאות כאב, פסיכולוגים ופסיכיאטריים, רפואה תעסוקתיתית, ולעיתים קרובות גם רופאים נוספים שתחום עיסוקם הוא פתירת בעיות שנגרמו בשל תופעות לוואי מהתרופות השונות. התורים ארוכים, המהלך מתיש ומייאש. לעיתים קרובות והמטופל שוקע במציאות של כאב, חוסר תקווה, דכאון ותלות בתרופות.

דרך הטיפול שעיקרה להחזיר למטופל את השליטה על מצבו ובריאותו הגופנית והנפשית, ע”י פעילות גופנית תרגול ואימון שעליו לבצע בצורה קבועה, הוכיחה את עצמה לא רק בדרום אנגליה.

זה המקום לקרוא לרופאים המטפלים במטופלים אלו, לעודדם לעסוק בפעילות גופנית מודרכת המותאמת ליכולתו של המטופל. זה המקום לקרוא לפיזיותרפיסטים לפתוח קבוצות טיפול כאלו (אני יודע שהיו מכונים שביצעו פעילות כזו), להרגיל את המטופלים לאימון גופני, ולהדריכם לבצעה באופן קבוע. האימון הקבוצתי הוא דרך טובה מאד, לא רק להפעיל את הגוף, אלא גם לצאת מהריחוק החברתי ולהקל על תחושת הדיכאון הנלווית לכאב הכרוני.

אשמח לתגובותיכם