Stroke

הנחיות מעודכנות לטיפול במחלת עורקים פריפרית

American Heart Association (AHA) ו-American College of Cardiology (ACC) עידכנו את ההנחיות משנת 2001, באשר לטיפול במחלת עורקים פריפרית (Peripheral Artery Disease PAD).

ההנחיות כוללות את תמצית ההדרכה לאבחנה וטיפול לחולים הסובלים מ-PAD ולרופאים, עוזרי הרופאים והאחיות המטפלים בהם. סיבה עיקרית לחוזק הנחיות אלו היא העובדה שהן מושתתות על בסיס רחב מאוד, מאחר שנועדו לשרת קהל רופאים נרחב. כולם יכולים להשתמש בהמלצות אלו, וחלק גדול בציבור יכול להרוויח מהם.

PAD, או מחלה של העורקים המספקים את הרגליים, כפות הרגליים, הכליות והמעיים, פוגעת בלמעלה מ-12 מליון אמריקנים. סיבוכים נפוצים כוללים הפרעה ביציבה, קטיעת איברים, קרע מפרצת באאורטה, יל”ד חמור, אי ספיקת כליות, וקשר לאוטם שריר הלב, שבץ ותמותה קרדיווסקולרית.

צוות המומחים מטעם AHA ו-ACC פיתחו את ההנחיות לפי פרמטרים בשילוב עם American Association for Vascular Surgery/Society for Vascular Surgery (SVS), Society for Cardiovascular Angiography and Interventions (SCAI), Society of Interventional Radiology (SIR) ועם Society for Vascular Medicine and Biology (SVMB).

חשיבות שיתוף הפעולה עם SVMB, SIR, SVS ו-SCAI מעלה את ערך ההנחיות לכל העוסקים במקצועות הבריאות.

המטרה העיקרית של ההנחיות היא אבחון מוקדם וטיפול ב-PAD, שעשויות למנוע מוגבלות ולהקטין את שיעורי התמותה.

אין לחכות עד שחולה יתלונן על תסמינים שהוא אינו מפרש כסימן להפרעה בריאותית, אלא יש לשאול את השאלות הספציפיות במטרה לזהות קבוצות בסיכון גבוה, ולהתחיל טיפול מוקדם כדי לשמור על התפקוד ולהקטין את הסיכון להתקף לב, שבץ ותמותה.

נושא משותף האופייני להנחיות היה ההכרה בספקטרום הרחב של רופאים, מהתמחויות שונות, המטפלים ב-PAD, כל אחד מצוייד ביכולות הייחודיות לו לאבחון וטיפול בחולים, לפי המיומנות והניסיון שלו. כל הרופאים המטפלים במצבים אלו צריכים להיות מעודכנים לפי המידע העדכני בכל הקשור לאבחון וטיפול.

לאחר בחינה מקיפה של הספרות הרפואית במטרה לאתר אלפי מחקרים, ועדת המומחים נתנה את המשקל הגדול ביותר לראיות ממחקרים רנדומליים, מבוקרים, אך הם התייחסו גם למחקרים קטנים, מקרי ביקורת ודעות מומחים.

המומחים גיבשו את ההמלצות לטיפול רפואי, כמיטב יכולתם, אך היו גם ברורים באשר לנקודות החוזק והחולשה היחסיות של ההמלצות. האזורים האפורים האלו מהווים את עיקר הנושאים החשובים למחקרים עתידיים.

מאפיינים עיקריים של ההנחיות המעודכנות כוללים:

המלצה לשאלות ותצפיות במטרה לאבחן סימני סמויים של PAD. היסטוריה רלוונטית כוללת מגבלות במאמץ בשריר גפה תחתונה, או היסטוריה כלשהי של הפרעה בהליכה. כל הפרעה בריפוי פצע ברגליים או כפות הרגליים, כל כאב במנוחה הממוקם לרגל התחתונה או לכף הרגל, בין אם בשכיבה או בעמידה, כאב בטן לאחר ארוחה שהתעורר בעקבות אכילה עם איבוד משקל, והיסטוריה משפחתית של קרוב מדרגה ראשונה עם מפרצת באאורטה בטנית.

ממצאים חשובים בבדיקה פיזיקאלית כוללים אסימטריה של מדידות לחץ דם בשתי הזרועות, Carotid Upstroke ואמפליטודה ונכחות Bruits. האזנה לעורקי הבטן, הצד והירך לזיהוי Bruits. הערכת דופק אאורטה ואת הקוטר המקסימלי שלה. פלפטציות של דופק באזור  Brachial, Ulnar, Radial, Femoral, Popliteal, Dorsalis Pedis ואזורים בטיביה אחורית. מבחן Allen כאשר דרוש מידע על הפרפוזיה ליד. בדיקת כף הרגל לצבע, טמפרטורה, שלמות העור וכיבים.

ממצאים המרמזים ל-PAD חמור כוללים נשירת שיער, שינוים טרופים בעור, וציפורנים היפטרופיות.

רמזים קליניים המרמזים אבחנה של Renal Artery Stenosis (RAS), דוגמאת התחלה מוקדמת, רפרקטורית ו/או יל”ד ממאיר. RAS לא-מטופל עלול לגרום לאיזון גרוע של יל”ד או אי ספיקת כליות. בפרטים בהם יש חשד ל-RAS, בדיקת סקר יעילה כוללת Duplex US, CTA, או MRA  .

המלצות באשר לטיפול במפרצות, בכל הקשור להחלטה על התערבות אגרסיבית עם ניתוח או טיפול המבוסס על קטטר, לעומת המתנה זהירה. יש לבצע תיקון לפתיחת מפרצת באאורטה בטנית מתחת לכליות, ו/או מפרצות ב-Common Iliac, במועמדים טובים או בינוניים לניתוח. בחולים בסיכון גבוה לסיבוכים מניתוחים פתוחים, יש לבצע תיקון אנדווסקולרי של אאורטה מתחת לכליות, ו/או מפרצות ב-Common Iliac .

בדיקה מקיפה של נדוקות החוזק והחולשה על הדמיית כלי דם ומבחנים אבחנתיים אחרים.

דגש על בחירת הטיפול, כולל החשיבות של אימון גופני, דיאטה, הפסקת עישון וטיפול תרופתי, וסקירה אוביקטיבית של היתרונות והסיכונים של ניתוח וטיפולים המבוססים על קטטר.

ההנחיות מכוונות לא רק לכירורגים ורדיולוגים התערבותיים, המבצעים את האבחנה והטיפול ב-PAD, אלא גם לרופאים ברפואה ראשונית, אחיות, ועוזרי רופאים, כולם משתתפים באבחון וטיפול ראשוני.

המלצות אלו מספקות לרופא העסוק סדרת סימנים לזיהוי הנתיב לטיפול וסקולרי מעולה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • עישון סיגריות מלווה בסיכון מוגבר למספר הפרעות ראיה

    עישון סיגריות מלווה בסיכון מוגבר למספר הפרעות ראיה

    בקרב מעשנים פעילים תועד סיכון גבוה פי 12 לניוון מקולארי גילי, סיכון גבוה פי שלוש לגלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית וסיכון גבוה פי ארבע לקטרקט, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Ophthalmology. הסיכון המוגבר לחלק מההפרעות העיניות נותר בחולים עם היסטוריה של עישון. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי PubMed, Scopus ו-Web of Science והשלימו סקירה […]

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך