Stroke

בטיחות טיפול מוקדם בנוגדי-טסיות בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד שטופלו ב-Alteplase (מתוך J Stroke Cerebrovasc Dis)

שבץ

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Stroke and Cerebrovascular Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול מוקדם בנוגדי-טסיות בתוך פחות מ-24 שעות ממתן Alteplase לא הביא לעליה בסיכון לדימום תוך-מוחי, דימום ממערכת העיכול או תוצאות שליליות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Alteplase מומלץ לטיפול בחולים עם אירוע מוחי איסכמי הפונים תוך 4.5 שעות מהופעת התסמינים. לאור סיכון לדימומים, ההנחיות הנוכחיות מציעות לדחות טיפול נוגד-טסיות למשך 24 שעות לאחר Alteplase. עם זאת, בתרחישים ספציפיים ייתכן צורך במתן נוגד-טסיות בתוך חלון הזמנים של 24 שעות ממתן Alteplase. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את הבטיחות של טיפול מוקדם בנוגדי-טסיות בתוך 24 שעות ממתן Alteplase.

המחקר התצפיתי, רטרוספקטיבי, כלל מבוגרים עם אירוע מוחי איסכמי חד שטופלו ב-Alteplase וסווגו לפי מתן מוקדם של נוגדי-טסיות (בתוך 24 שעות) או מתן הטיפול בהתאם להנחיות. החוקרים השוו את שיעור אירועי דמם, כולל דמם תוך-גולגולתי תסמיני ו/או דימום ממערכת העיכול, שיעורי תמותה באשפוז, תוצאות שליליות (מדד Modified Rankin Score של 3-6) ומשך אשפוז.

מדגם המחקר כלל רוב של משתתפים ממוצא אפריקאי-אמריקאי (72%) ונשים (53%) עם גיל חציוני של 62 שנים. חציון מדד NIHSS היה גבוה יותר בקרב חולים שקיבלו טיפול מוקדם בנוגדי-טסיות (5 לעומת 7, p=0.04) ובחולים בזרוע הטיפול המוקדם תועד סיכוי גבוה יותר להשלים טיפול אנדווסקולארי (26% לעומת 8%, p<0.0001).

בחולים שטופלו ב-Alteplase בלבד ולא השלימו טיפול אנדווסקולארי, לא תועדו הבדלים בשיעור אירועי דמם תוך-גולגולתי תסמיני (1.4% לעומת 0%, p=0.1), דימומים ממערכת העיכול, תמותה באשפוז, תוצאות שליליות, או משך אשפוז.

ממצאי המחקר מעידים כי טיפול מוקדם בנוגדי-טסיות, בתוך 24 שעות ממתן Alteplase, לא הביא לעליה בסיכון לדימום תוך-גולגולתי תסמיני, דימום ממערכת העיכול או תוצאות שליליות בחולים שטופלו ב-Alteplase בלבד כנגד אירוע מוחי איסכמי חד.  החוקרים קוראים להשלים מחקרים פרוספקטיביים נוספים לאישור ממצאי המחקר.

 

J Stroke Cerebrovasc Dis. 2022 Nov 5

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    בנשים עם ריבוי מי שפיר תועד סיכון מוגבר לדימום לאחר-לידה, כאשר גורמי סיכון בלתי-תלויים כללו לידה לאחר ניתוח קיסרי ומאקרוזומיה של העובר, בעוד שמתן פרופילקטי של Oxytocin זוהה כגורם המפחית את הסיכון לסיבוך זה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Gynecology Obstetrics and Human Reproduction. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לזהות גורמי סיכון לדימום לאחר-לידה […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך