פגיעה כלייתית חריפה המופיעה בשבועיים הראשונים לאחר השתלת ריאה עשויה להכפיל ואף לשלש את הסיכון לתמותה בתוך שנתיים, בתלות בחומרת הנזק, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס מטעם ה-NKF (National Kidney Foundation).
לדברי החוקרים, אפילו לשינוי קל בריכוז קריאטינין בדם השפעה רבה על התוצאות. הם מצאו כי אפילו שיני של 0.3 מ”ג לד”ל מערכי הבסיס הביאה להבדל בהמשך הדרך.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השתלת ריאה הינה גורם נפוץ לנזק כלייתי. מדובר בניתוח גדול המוביל לאי-יציבות המודינאמית ודלקת, שעשויים לסכן את הכליות. התרופות המצויות בשימוש בעיקר מעכבי קלצינורין, עשויות להביא לנזק ישיר לכליה, ובאופן ייחודי לחולים לאחר השתלת ריאה, יש לשמור את החולים יבשים מאוד. חסר נפח עשוי גם הוא לתרום לנזק הכלייתי.
במסגרת המחקר הרטרוספקטיבי העריכו החוקרים את הנתונים אודו 657 חולים לאחר השתלת ריאה בין 1997 ועד 2009. נזק כלייתי חד תועד ב-424 חולים (65%), וסווג על-פי ערכי קריאטינין, כאשר 309 סווגו כבעלי נזק כלייתי חד בדרגה 1 ו-115 חולים סווגו עם נזק כלייתי חד בדרגה 2 או 3.
לאחר חציון מעקב של 2.2 שנים, 277 חולים (42%) מתו, 202 מהם עם היסטוריה של נזק כלייתי חד. מבין אלו עם נזק כלייתי חד, 148 סווגו עם נזק בדרגה 1 ו-54 עם נזק בדרגה 2 או 3.
לאחר תקנון לגיל, מין, גזע, השתלת ריאה אחת או שתי ריאות, מחלת ריאות חסימתית כרונית, הערכת eGFR (Estimated Glomerular Filtration Rate), יתר לחץ דם לאחר השתלה וסוכרת, החוקרים מצאו כי נזק כלייתי חד הינו גורם מנבא בלתי-תלוי לתמותה.
יחס הסיכון בנוכחות נזק כלייתי חד כלשהו היה 2.0, אך נרשמה עליה בסיכון עם עליה בחומרת הנזק הכלייתי. לפיכך, בעוד שנזק כלייתי חד לווה ביחס סיכון של 1.7, בהשוואה להעדר נזק כלייתי חד, נזק כלייתי חד בדרגה 2 ו-3 לווה ביחס סיכון של 2.9.
לאור הממצאים, החוקרים ממליצים לנטר את רמת קריאטינין בחולים לאחר השתלת ריאה, כאשר עד כה חשיבות שינוי קל בתפקוד הכלייתי לא הייתה ידועה.
National Kidney Foundation (NKF) 2011
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!