מתוצאות מחקר חדש מצרפת עולה כי נוכחות נוגדנים קושרי-משלים כנגד HLA בחולים לאחר השתלת כליה מלווה בשיעורים נמוכים יותר של הישרדות שתל הכליה.
שיעורי ההישרדות של הכליה המושתלת לאחר חמש שנים עמדו על 54% בלבד בחולים עם נוגדנים קושרי-משלים, ספציפיים לתורם, כנגד HLA, בהשוואה ל-93% מאלו ללא נוגדנים קושרי-משלים כנגד HLA ו-94% מאלו ללא נוגדנים ספציפיים לתורם כנגד HLA (p<0.001).
מניתוח רב-משתנים עלה כי הסבירות לאובדן השתל היה גבוה כמעט פי חמש בחולים עם נוגדנים קושרי-משלים (יחס סיכון של 4.78, p<0.001), בהשוואה לחולים אחרים.
מדגם המחקר כלל 1,016 חולים שעברו השתלת כליה בין ינואר 2005 ועד ינואר 2011 בשני בתי חולים בפריז. גיל החולים הממוצע עמד על 47 שנים, ולמעלה ממחציתם היו גברים.
ב-77 חולים זוהו נוגדנים קושרי-משלים C1q כנגד HLA , ב-239 זוהי נוגדנים שאינם קושרי-משלים וב-700 לא זוהו נוגדנים ספציפיים לתורם כנגד HLA. חציון המעקב עמד על 4.8 שנים.
במהלך 12 החודשים הראשונים לאחר ההשתלה תועדו 171 מקרים של דחיית שתל אקוטית. ב-44% מהם, הדחייה הייתה מתווכת ע”י נוגדנים, בעוד שב-56% הדחייה הייתה בתיווך תאי T.
דחיה בתיווך נוגדנים הייתה הסיבה לדחייה במחצית מהחולים (48%) עם נוגדנים קושרי-משלים כנגד HLA, בהשוואה ל-16% בלבד מאלו עם נוגדנים שאינם קושרי משלים (p<0.001).
המאפיינים ההיסטולוגיים בחולים עם נוגדנים קושרי-משלים כללו דלקת מיקרווסקולארית בכ-90%, ביחד עם אנדארטריטיס, גלומרולופתיה ומשקעי C4d בקפלירות.
ממצאים אלו זוהו והיו בולטים יותר בחולים עם נוגדנים קושרי-משלים, הן בביופסיות לאחר שנה אחת והן בביופסיות שנערכו במהלך אירועים של דחיה אקוטית.
ניתוח נתונים של גורמים קליניים הקשורים עם אובדן שתל כללו גיל תורם מתקדם (p=0.001), זמן איסכמיה קרה (p=0.001), השתלה חוזרת (p=0.005) וקצב סינון גלומורלרי נמוך מ-30 מ”ל לדקה (p<0.001).
מאפיינים היסטולוגיים היו משמעותיים כללו מדדים גבוהים יותר בפיברוזיס אינטרסטיציאלי ואטרופיה טובולארית, ארטריוסקלרוזיס, דלקת גלומרולארית ופריטובולארית, אנדארטריטיס ומשקעי C4d.
בניתוח רב-משתנים, גורמים למעט נוכחות נוגדנים קושרי C1q כנגד HLA נקשרו גם הם עם אובדן שתל כללו קצב סינון גלומרולארי נמוך שנה לאחר ההשתלה (יחס סיכון של 12.49 ,p<0.001), פיברוזיס אינטרסטיציאלי ואטרופיה של הטובולים (יחס סיכון של 2.2, p=0.005) ודלקת פריטובולארית וגולומרולרית וגלומורולופתיה על-רקע ההשתלה (יחס סיכון של 2.26, p=0.003).
היכולת של המודל המנבא לזהות חולים עם אובדן שתל עלתה משמעותית עם הוספת נוגדנים קושרי-משלים כנגד HLA. ממצאים דומים זוהו בעוקבה של 643 חולים בבית חולים נפרד.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!