Trauma

מכשיר EEG ידני עשוי לסייע בניבוי דימום לאחר חבלת ראש (Acad Emerg Med)

מכשיר EEG (Electroencephalography) ידני עשוי לקבוע במהירות וביעילות נוכחות דימום מוחי בחולים לאחר חבלת ראש, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש מאי בכתב העת Academic Emergency Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בשנה שעברה אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי את מערכת Ahead 300 להערכת חבלת ראש טראומטית. המכשיר הנייד משלב EEG, אלגוריתם מותאם, יכולות לימוד-מכונה וטכנולוגיית טלפון חכם.

במסגרת המחקר הם ביקשו לבחון באופן פרוספקטיבי את היעילות של אלגוריתם סיווג אוטומטי לקביעת הסיכוי לתוצאות חיוביות בבדיקת CT בחולים לאחר חבלת ראש טראומטית.

המחקר כלל חולים מבוגרים שפנו לחדר מיון להערכה בתוך 72 שעות לאחר חבלת ראש סגורה, עם מדד GCS (Glasgow Coma Scale) של 12-15 נקודות. מדגם המחקר כלל 720 חולים בגילאי 18-85 שנים, שפנו ל-11 מרכזי רפואה דחופה בארצות הברית. מדד GCS עמד על 15 נקודות ב-97% מהנבדקים. הערכה קלינית סטנדרטית נערכה ולאחר 5-10 דקות הושלמה בדיקת EEG מאזור פרונטאלי ופרונטאלי-טמפוראלי.

החוקרים מדווחים כי ב-156 משתתפים במחקר זוהתה עדות לחבלה מוחית בבדיקת CT, כאשר ביתר 564 החולים בדיקת ה-CT סווגה כשלילית. בנוסף, ב-73 נבדקים עם ממצאים חיוביים בבדיקת CT זוהה דימום תוך-גולגולתי בכמות שעלתה על 1 מ”ל.

רגישות המכשיר לחיזוי ממצאים חיוביים בבדיקת CT לאחר חבלת ראש סגורה עמדה על 92-97%% לזיהוי חבלה תוך-גולגולתית עם עדות לדימום תוך-גולגולתי ועל 93-98% לזיהוי המטומה טראומטית. הסגוליות של הבדיקה כמעד על 38-52%, עם  סגוליות גבוהה יותר (77%) בחולים עם ליקוי תפקודי קל או ללא ליקוי כלל. הערך המנבא השלילי עמד על 96-98% .

במהלך תקופת המחקר תועדו חמישה אירועים חריגים חמורים, אך כל המקרים הללו כללו אשפוז חוזר לבית החולים ונקבע כי הדבר לא היה קשור עם המכשיר. עוד תועד אירוע חריג לא-חמור על-רקע השימוש במכשיר תחושת שריפה באזור המצח.

החוקרים כותבים כי מרווח הזמן הקצר להשגת תוצאות הבדיקה וקלות השימוש בסביבת חדר מיון תומכים בשימוש באלגוריתם מבוסס EEG לשיפור מיון חולים לאחר חבלת ראש וניהול נכון של המקרים.

Acad Emerg Med. Published online March 31, 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי בדיקות סקר שגרתיות המבוססות על MRI מפחיתות את הסיכון לתמותה עקב סרטן שד בהיקף של 80% בנשים עם שינויים ברצף BRCA1, אך התועלת של מעקב באמצעות בדיקות MRI לא הוכחה בנשים עם שינויים ברצף BRCA2. ההנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network Clinical Practice Guidelines ממליצות כי […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מתן Tranexamic Acid משפר ויזואליזציה ומקצר משך זמן ניתוח ארתרוסקופי לתיקון מסובבי הכתף (Am J Sports Med)

    מתן Tranexamic Acid משפר ויזואליזציה ומקצר משך זמן ניתוח ארתרוסקופי לתיקון מסובבי הכתף (Am J Sports Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Sports Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה חדשה, מהן עולה כי מתן Tranexamic Acid משפר ויזואליזציה, מקצר משך זמן ניתוח ארתרוסקופי לתיקון מסובבי הכתף ומשפר מדדי כאב לאחר-ניתוח. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של שישה מחקרים אקראיים ומבוקרים להשוואת השימוש ב- Tranexamic Acid ב-231 חולים שעברו […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה