מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי בני ציון, פרופ’ יצחק סרוגו, “מרבית החרקים והזוחלים אינם מסוכנים, אך במגע איתם, עלולים לגרום לתגובות קשות דוגמת אלרגיות חריפות, זיהומים ואף לסכנת חיים”. לדברי פרופ’ סרוגו, “הקיץ כבר כאן וזוהי עונתם של הזוחלים ושל החרקים ואצלנו במחלקה, אנחנו נפגשים פעמים רבות עם ילדים שנעקצו או ננשכו ע”י בעלי חיים שונים וכמעט בכל רגע נתון מאושפז במחלקה ילד שנפגע כתוצאה מכך”
נזהרים מעקיצות ונשיכות של בעלי חיים בקיץ. מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי בני ציון, פרופ’ יצחק סרוגו, מציין כי, “המקרים השכיחים ביותר הם של עקיצות דבורים וצרעות- רוב העקצים לא יבחינו בין העוקצים השונים ולכן ההתייחסות היא כאל עקיצת דבור או צרעה עד להערכה ספציפית ע”י אלרגולוג. בדרך כלל, אין לילדים תגובות אלרגיות קשות לעקיצות אלה, אך עם זאת, ישנה סכנת חיים במקרה של עקיצות מרובות. עקיצה בפה, במקרה של דבורה העומדת על פרי ממנו נוגס הילד, עלולה לגרום לבצקת מסוכנת בדרכי הנשימה”.
לדבריו, “עקיצות עכבישים, נצפות לעיתים קרובות מאוד, ומספר הילדים העקוצים יכול להגיע לעשרות אחדות בשנה. נראה כי באזורינו, רוב המקרים, הם תוצאה של עקיצת העכביש הקרוי בעברית שישן חום (יש לו רק שש עיניים בניגוד לשמונה עיניים אצל רוב העכבישים), הנחשב לעכביש המסוכן העיקרי שחי בבתים (בניגוד לאלמנה השחורה הידועה יותר) העקיצות הן עקיצות קלות וחלקן דומות לעקיצות חרקים אחרות. חלק מהן נראות כמו פצע מזוהם, כאשר האזור הנוקשה במרכז עם שוליים אדומים – סגולים. במקרים קשים אך נדירים, נגרם נזק קשה לעור עם כיב (פצע פתוח) ואבדן עור, שאף מצריך ניתוח פלסטי לתיקונו. גם תופעות כמו חום ופריחה קיימות, אך נדירות יחסית. הטיפול בדרך כלל הוא טיפול מקומי בפצע. בחלק מהמקרים נותנים טיפול אנטיביוטי כאשר יש חשש להתפשטות זיהום באזור הפצע. יש המנסים טיפול בסטרואידים או בתרופות אחרות, אך אין בנמצא טיפול ספציפי כמו בהכשות נחשים”.
פרופ’ סרוגו מתייחס בדבריו גם להכשות נחשים, “המצויות יותר באזורים חקלאיים, אך יש לזכור שהצפע מטפס על עצים. במקרה של הכשת נחש (גם בעקיצת עקרב) יש להגיע מיד עם הילד לבית החולים. הטיפול ניתן לפי התפתחות התופעות ויכלול בדרך כלל נסיוב ספציפי להכשת נחש”.
בנוסף, מציין פרופ’ סרוגו כי הצפע מצוי גם באזורים עירוניים, ובעל יכולת טיפוס על עצים, “במחלקתנו טופלה נערה שהוכשה בביתה בקומה השלישית בדירתה כשעץ ענף השיק לחלונה”.
בכל הקשור לנשיכת יונקים, אומר פרופ’ סרוגו, “ילדים שננשכו ע”י יונקים מגיעים למיון לעיתים קרובות. בדרך כלל מדובר בנשיכות חתולים וכלבים. הטיפול מורכב משלושה מרכיבים עיקריים: טיפול מקומי בפצע שחשוב שיינתן מוקדם, כולל רחיצה נמרצת, חיטוי וטיפול אנטיביוטי. חשוב לוודא חיסון תקף נגד טטנוס או לרעננו. בכל מקרה של פגיעת יונק יש להתקשר ללשכת הבריאות המחוזית שרק בסמכות רופאיה להחליט באשר לצורך בחיסון כלבת”.
מהמרכז הרפואי בני ציון, נמסר עוד כי, בשנים האחרונות טופלו בחדר המיון במרכז הרפואי בני ציון ילדים שננשכו ע”י בעלי חיים אקזוטיים. עם הפופולאריות של הסורקטות (יונק דרום אפריקאי קטן דמוי נמיה) ותפוצתו בפינות ליטוף, הגיע גם ילד שננשך ע”י סורקטה.
בכבוד רב,
גדי נס, דובר המרכז הרפואי בני ציון
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!