Trauma

זמן מסך כטיפול בזעזוע מוח בילדים? (Pediatrics)

מחקר חדש מראה שילדים ומתבגרים שעברו זעזוע מוח החלימו מהר יותר אם נחשפו לזמן מסך בכמות מתונה

מחקר חדש שפורסם ב-Pediatrics מראה שילדים ומתבגרים שעברו זעזוע מוח החלימו מהר יותר אם נחשפו לזמן מסך בכמות מתונה. לאחר סקר של 700 מטופלים בגילאי 8 עד 16 בעקבות פציעה, החוקרים גילו שכמות מתונה של זמן מסך לאחר זעזוע מוח זירזה את ההחלמה. כמות “מתונה” הייתה בין שעתיים ל-7 שעות ביום במסכים שונים. “זה כולל את הטלפונים, המחשבים והטלוויזיות שלהם”, אמרה החוקרת הראשית ל-Medscape.

מטופלים במחקר שדיווחו על פחות או יותר זמן מסך מהמתואר ב-7 עד 10 הימים שלאחר הפציעה דיווחו גם על יותר תסמינים, כמו כאבי ראש ועייפות, במהלך החודש הראשון. לאחר אותו חודש, כל המשתתפים דיווחו על תסמינים דומים, ללא קשר לשימוש המוקדם שלהם במסך – מה שמצביע על כך שזמן המסך אינו משנה בטווח הארוך בהחלמת זעזוע מוח בילדים. הממצאים שונים ממחקר משנת 2021 שמצא שזמן המסך האט את ההתאוששות. יתכן שהסיבה להבדל נעוצה בעיצוב המחקר, אומר אחד החוקרים ל-Medscape. בעוד שהמחקר הקודם מדד שימוש במסך ב-48 השעות הראשונות, והתאוששות במשך 10 ימים, המחקר הנוכחי עסק בזמן מסך במהלך 7 עד 10 הימים הראשונים, והתאוששות במשך 6 חודשים.

בסופו של דבר, הממצאים תומכים במתינות ולא בהגבלות כלליות על זמן המסך כדרך הטובה ביותר לנהל את זמן המסך לאחר זעזוע מוח בילדים, במיוחד לאחר 48 השעות הראשונות. עצות ישנות כללו שכיבה בחדר שקט וחשוך במשך ימים, אבל עדויות אחרונות מגלות שטיפול שכזה עלול להאריך את התסמינים. חשיבות המסכים נובעת, על פי החוקרים, בעיקר מיתרון ביצירת חיבור חברתי. ילדים ובני נוער משתמשים בסמארטפונים ובמחשבים כדי להישאר מחוברים עם בני גילם, ולכן לאיסור על זמן מסך עשויה להיות השפעה שלילית על בריאות הנפש על ידי כך שיוביל לבדידות, פרידה והיעדר תמיכה חברתית.

לכתבה ב-Medscape

למאמר ב- Pediatrics

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של השתלת איי לבלב בחולים עם סוכרת מסוג 1

    עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של השתלת איי לבלב בחולים עם סוכרת מסוג 1

    השתלת איי לבלב הדגימה תועלת משמעותית בהפחתת התמותה וסיבוכים אחרים בחולים עם סוכרת מסוג 1 לאורך חציון מעקב של למעלה מעשר שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. מהערכת פרופיל הבטיחות ארוך הטווח של הפרוצדורה עלה כי אין סיכון מוגבר לממאירות למרות טיפול לדיכוי חיסוני. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי, רב-מרכזי, נועד לבחון את […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

  • פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

    המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גרביס מוכללת במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי מדובר בתרופה הראשונה והיחידה הפועלת כנוגדן חד-שבטי הפועל כנגד קולטן Fc Receptor אשר אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים אלו עם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין או כנגד MuSK (או […]

  • הפחתה משמעותית בתדירות הפרכוסים ובאשפוזים בחולי LGS המטופלים בקוצב־VNS; תוצאות ממחקר ה־CORE-VNS

    הפחתה משמעותית בתדירות הפרכוסים ובאשפוזים בחולי LGS המטופלים בקוצב־VNS; תוצאות ממחקר ה־CORE-VNS

    במאי 2025 התפרסם בכתב העת היוקרתי EPILEPSIA, מחקר שהדגים שיפור משמעותי בשליטה בהתקפים, שיפור במדדי איכות חיים והפחתה משמעותית בצורך במשאבים רפואיים בחולי אפילפסיה עמידה עם סינדרום Lennox–Gastaut (LGS) המטופלים בקוצב  VNS מהדור החדש. חולים אלו היו חלק מהקבוצה הגדולה של מחקר ה־CORE-VNS. מחקר ה־CORE-VNS הוא מחקר פרוספקטיבי, רב־מדינתי ורב־יבשתי שעקב אחר 820 חולי אפילפסיה […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך