משרד הבריאות מפזר את המועצה הלאומית בטראומה, גוף מקצועי המורכב ממומחים בתחום המייעץ למשרד הבריאות.

המועצה הלאומית לטראומה העבירה לאחרונה ביקורת על תפקוד המשרד בימים הראשונים למלחמה, ביקורת בעקבותיה התפטר פרופ’ מאיר אורן, יו”ר המועצה.
פרופ’ אורן התפטר לדבריו במחאה על כך שמשרד הבריאות לא התייחס כראוי לביקורת שהעבירה המועצה בחוות דעת מקצועית, לפיה ויסות איטי של זרם המטופלים גרם לעומס כבד על בתי החולים סורוקה וברזילי – שגבה מחיר באיכות הטיפול. בכתבתה של מיכל פעילן ב-N12 היא כותבת כי לפי מכתב ההתפטרות של פרופ’ אורן, סיבת התפטרותו נובעת מתחושתו כי “תובנותיהן המקצועיות של חברי המועצה אינן זוכות לתשומת הלב הראויה ולגיבוי המצופה מצד משרד הבריאות – הגוף הממונה עליה” לדבריו, הוא מסיים את תפקידו בלב כבד ובתחושה כי “אין ביכולתו להביא לשינויים נוספים הנדרשים והנחוצים במערך הטיפול בנפגעי טראומה ברמה הלאומית ובאירועי חירום שונים”. לפי הכתבה, עמדת המועצה כללה גם ביקורת על העברת מידע למשפחות הפצועים, וכי אל כך שלא הופעלה מערכת שיכולה לאפשר לכל בתי החולים לגשת למידע על זהות כל הפצועים. בכתבה נכתב כי משרד הבריאות התנער מהביקורת, ומסר כי הפצועים קיבלו טיפול רפואי מצוין.

לכתבתה של מיכל פעילן ב-N12

לאחר התפטרותו של פרופ’ אורן קיבלו 44 חברי המועצה הודעת ממשרד הבריאות שמודיע על פיזורה. בכתבה ב”הארץ” כותב עידו אפרתי כי משרד הבריאות מוסר שפיזור המועצה הוא עניין טכני שנובע מהתפטרות של היו”ר וכי המשרד מקים צוות זמני שייעץ בנושא עד שתמונה מועצת טראומה חדשה.

בכתבתו מתאר אפרתי כי בישיבה של המועצה שהתקיימה ב-18 לאוקטובר נמתחה ביקורת על תפקוד המשרד במלחמה בתחום הויסות השניוני, כלומר בהעברה של מטופלים שהגיעו לבית חולים אחד לאחר כך שנוצר עומס לא סביר על בית החולים הקולט, ובמיוחד בתי החולים סורוקה וברזילי. לצד דברי הערכה רבים לצוות הרפואי בבתי החולים הללו, המועצה טוענת כי בעיות בויסות של המטופלים גרמו לפגיעות גופניות, כמו איבוד גפיים בשל חוסמי עורקים שלא עברו המרה, למשל, וכי נפגעים שהועברו למוסדות שניונים ללא תיעוד רפואי, למשל דו”ח ניתוח או בדיקות CT, ונאלצו לעבור את הבדיקה שוב בבית החולים הקולט. בסיכום הישיבה נכתב כי “צריכה להיות תוכנית סדורה של ויסות שניוני לפיה יודעים מתי צריכים להעביר פצועים לבית חולים מסוים. חייבים לעגן בנוהל ברור את הקריטריונים להכרזה על בית החולים כבית חולים ממיין, ולהבטיח את יישום הפינוי השניוני. חייבים להגדיר מי הגורם המכריז על כך ומוודא הביצוע – משרד הבריאות או פיקוד העורף…יש בתי חולים שקיבלו 400 עד 600 נפגעים ביום מבלי שחלק מהם הועברו למוסדות אחרים, על אף שבצה”ל סברו כי יש להעביר אותם; משרד הבריאות צריך להתערב בעניין” כך לפי אפרתי.

בתגובה, כותב אפרתי, משרד הבריאות התנער מהביקורת של המועצה. בכתבה מובאת תגובתו של המשנה למנכ”ל משרד הבריאות מנדלוביץ’, שאומר “המועצות הלאומיות משמשות גורם מייעץ למשרד הבריאות בתחומים שונים, ובכלל זה המועצה לטראומה. הטיפול שניתן למטופלים בבתי החולים בדרום היה מצוין, כל זאת כאשר הפינוי לבתי החולים ומהם נעשה בתנאים קשים ביותר ובחוסר ודאות. בניגוד לטענות, היה צורך להשתמש באמבולנסים כדי לפנות פצועים מהתופת בכדי שיקבלו טיפול רפואי ועל מנת להציל את חייהם, ולא ניתן היה להשתמש בהם לוויסות שניוני. למרות זאת, כשהיה ניתן הועברו פצועים לבתי חולים אחרים ונערך מבצע הוויסות השניוני הגדול ביותר שנערך אי-פעם בישראל וכלל 350 פצועים. לאחר קבלת סיכום הדיון של המועצה הזמנתי לפגישה את יו”ר המועצה ונציגים נוספים על מנת לשמוע את דעתם בעניין. בפגישה, גורמי המקצוע במשרד שיתפו את חברי המועצה בנתונים חשובים שלא היו מונחים לפניהם במהלך הדיון הראשוני, כגון הצורך באמבולנסים לפינוי ראשוני במקום ויסות שניוני. יו”ר המועצה ביקש להתפטר כבר לפני כמה חודשים ובחר כעת לממש את התפטרותו. משרד הבריאות קיבל את ההתפטרות וימנה חברי מועצה חלופיים בתקופה הקרובה”.

לכתבתו של עידו אפרתי ב”הארץ”