נראה שהנתון המעניין והחשוב בתמונת המצב היומית של "מגן ישראל" הוא העלייה במס' היישובים שאינם ירוקים ( 3 בלבד בשבוע שעבר וכעת כבר 7 כולל ת"א, כפר סבא, והרצליה) כפי שניתן לראות כאן המצביעים על מגמת התפשטות של ההתפרצות.

יחד עם זאת עדיין איננו רואים עליה במס' החולים הקשים כפי שניתן לראות כאן

שזהו כידוע המדד החשוב והמשמעותי ביותר להערכת עוצמת ההתפרצות.  היציבות במס' החולים הקשים מוסברת בכך שמרבית המאומתים החדשים הם צעירים ואינם בקבוצת סיכון, ומאומתים חדשים מחוסנים מוגנים למעשה מפני תחלואה קשה. 

אי לכך נראה שמעבר להחלטה על עטיית מסיכות במקומות סגורים וקמפיין לעידוד התחסנות בקרב צעירים בכלל ובני 12-15 (ראו כאן הדיווח על ההמלצות העדכניות להיום של איגוד רפואת הילדים)  בפרט  וכמובן הידוק הפיקוח על כניסת מאומתים לישראל בנתב"ג ובשאר אתרי הכניסה, וטיפול דיפרנציאלי באיזורי התפרצות כולל חקירות אפידמיולוגיות וקטיעת שרשראות ההדבקה,  אין עדיין מקום להיכנס ל"היסטריה" שחלק מאמצעי התקשורת החלו ל"פמפם" בימים האחרונים לרבות רמזים לכוונת משרד הבריאות להמליץ על הגבלות נוספות וכד'.

מעבר לכך, גם אם מס' המאומתים ימשיך לעלות ויגיע גם למאות או אפילו אלפים, במידה ולא יהיה כמעט שינוי במס' החולים הקשים נראה שעדיין המערכת יכולה להכיל זאת. באנגליה פורסם בסוף השבוע מחקר המראה שעל אף העלייה התלולה במס' המאומתים אין מגמת עלייה במס' החולים הקשים, ככל הנראה מאותן סיבות (גיל צעיר יותר של נדבקים ושיעור גבוה של מחוסנים).

ע"פ דיווח ב"הארץ" על אף שמס' המאומתים היומי עלה באנגליה  מ-1739 ב-22/5 ל-10,149 ב-22/6 , לא הייתה עדיין כל עלייה במס' החולים הקשים.

כך שאולי לא ניתן לומר עדיין שהקורונה בעידן הפוסט חיסון הפכה להיות זן חדש של שפעת אבל יש בהחלט מקום להתחיל לשקול מדיניות של "לחיות לצד הקורונה" ולהימנע מנקיטת צעדים חמורים והגבלות ללא ביסוס עובדתי מדעי.