אי נקיטת שתן בנשים היא תופעה שכיחה באוכלוסיה. שכיחותה עולה עם הגיל. לאי שליטה הנגרמת עקב דחיפות וקושי בהתאפקות סיבות רבות והטיפול העיקרי הוא על ידי תרופות אנטימוסקריניות. טיפול זה מלווה בתופעות לוואי שונות ולכן בגיל המבוגר לא כל אישה יכולה לקבל ולהתמיד בטיפול בתרופות אלה.

מחברי המחקר מברזיל הפעילו גירוי של העצב הטיביאלי במטרה לשפר את תסמיני אי השליטה.

במחקר נכללו נשים המבוגרות מגיל 60 שסבלו מאיבוד שתן בגלל דחיפות. לא נכללו נשים עם דלקת בדרכי השתן, ניתוחים קודמים למניעת איבוד שתן, שאת בעבר של דרכי השתן, צניחה משמעותית של אברי האגן, איבוד שתן במאמץ, קרינה בעבר לאזור האגן, וחוסר יכולת לבצע תרגול לחיזוק שרירי האגן (Kegel ) . כל הנשים עברו הערכה שכללה בדיקה גופנית, הערכה של צניחת אברי האגן, הערכה של BMI, הערכה של חוזק שרירי האגן, לפי (International Continence Society ) , יומן השתנה במשך 3 ימים,

Kings Health Questionnaire ,  ושאלון אי שליטה בהשתנה

International Consultation on Incontinence Questionnaire Short Form (ICIQ-SF),

נכללו 52 נשים כאשר כולם קיבלו הדרכה בביצוע תרגילים לחיזוק שרירי ריצפת האגן (Kegel ), והוראות לשינוי הרגלי השתנה.

חלק מהנשים 26 נכללו בקבוצת הטפול בגירוי העצב הטיביאלי. הגירוי העצבי ניתן כטיפול חד שבועי במשך 12 שבועות. האלקטרודה השלילית הונחה על הקרסול המדיאלי ברגל ימין ו 10 ס”מ פרוקסימלית לה לאורך העצב הטיביאלי הונחה האלקטרודה החיובית. עוצמת הגירוי הייתה בין 10 ל mA50 בהתאם לסבילות המשתתפת ותנועתיות הבוהן הגדולה כתגובה לגירוי. הטיפול נמשך 30 דקות בהן ניתנו פעימות של 200 מילישנייה בתדירות של 10 הרץ . לאחר תקופת המחקר של 12 שבועות בוצעה הערכה נוספת. לא היה הבדל בין הנשים מבחינת גיל, הפסקת מחזור, טיפול הורמונלי חליפי, מחלות הרקע (סוכרת יתר לחץ דם וכו’) משך אי השליטה או ה BMI. הנשים לא דווחו על תופעות לוואי שהצריכו הפסקת הטיפולים. בקבוצת הנשים שקיבלו גירוי חשמלי 68% דווחו על העלמות אי השליטה או שיפור לעומת 34% בקבוצת הביקורת שלא טופלה בגירוי (p<0.017 ) . כמו כן דווח על שיפור משמעותי במדדי איכות החיים בקבוצת הטיפול בגירוי לעומת קבוצת הביקורת.

המחברים מסכמים כי טיפול בגירוי חשמלי לעצב הטיביאלי הניתן דרך העור לנשים מבוגרות עם קשיי שליטה בהשתנה הקשור לדחיות הוא טיפול יעיל שאיננו קשור לתופעות לוואי .

הבעיה בעבודה זו שקבוצת הביקורת לא טופלה בגירוי חשמלי בעוצמה נמוכה או לעצב אחר כך שלמעשה יתכן ומדובר באפקט פלצבו בלבד. אבל תוצאות מחקר זה, קלות הטיפול שאותו ניתן להביא אל המטופלת וחוסר תופעות הלוואי מצדיק  המשך בדיקה מקיפה של השפעת גירוי חשמלי דרך העור של עצב הטיביאלי על אי שליטה בהשתנה.

Schreiner L, Dos Santos TG, Knorst MR, da Silva Filho IG.: Randomized trial of transcutaneous tibial nerve stimulation to treat urge urinary incontinence in older women. Int Urogynecol J Pelvic Floor Dysfunct. 2010 May 11