אי-נקיטת שתן מלווה בסיכון מוגבר למוגבלות, בפרט בכל הנוגע לניידות, תקשורת ופעילות חברתית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Menopause. הממצאים היו בולטים יותר בנשים עם אי-נקיטת שתן משולבת ותכיפות במתן שתן במהלך היום.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אי-נקיטת שתן אינה מצב שפיר או חלק מהזדקנות תקינה. בנשים עם אי-נקיטת שתן נדרשת הערכה ספציפית ומשטר טיפול הולם. הם בחנו נתוני שאלונים אודות 1,801 נשים (גיל ממוצע של 61.8 שנים) אשר לקחו חלק במדגם SWAN (או Women’s Health Across the Nation) להערכת הקשר בין סוג אי-נקיטת שתן, תדירות והיקף האירועים ובין דיווח עצמי על מוגבלות בנשים בגיל העמידה. החוקרים בחנו את אירועי אי-נקיטת שתן בביקור מעקב מספר 13 ובחנו את הקשר עם מדד Disability Assessment Schedule של ארגון הבריאות העולמי בביקור מעקב מספר 15.
מהנתונים עולה קשר בין אי-נקיטת שתן ובין דיווחים אודות מוגבלות, בפרט בתחומי ניידות (p<0.0001), תקשורת (p=0.0057) ופעילויות חברתיות (p=0.0407). הקשר היה בולט יותר עם אי-נקיטת שתן משולבת בהשוואה לאי-נקיטת שתן על-רקע דחק או דחף (יחס סיכויים של 1.66, רווח בר-סמך 95% של 1.26-2.17). עוד מדווחים החוקרים כי הקשרים היו בולטים יותר עם תדירות יומית של אירועי אי-נקיטת שתן לעומת תדירות חודשית או פחות משבועית (יחס סיכויים של 1.61, רווח בר-סמך 95% של 1.04-2.47).
ממצאי המחקר מעידים עוד כי דלף שתן בכמות גדולה יותר משנית לאי-נקיטת שתן נקשר בקשר הדוק יותר עם מוגבלות בניידות לעומת דלף שתן בכמות של טיפות שתן בלבד (יחס סיכויים של 2.98, רווח בר-סמך 95% של 1.58-5.62).
החוקרים קוראים לבחון את הקשר בין אי-נקיטת שתן ומוגבלות במטרה להבין טוב יותר את המנגנון ולפתח התערבויות להפחתת מוגבלות בנשים בגיל העמידה ונשים מבוגרות יותר.
Menopause, Jan 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!