Urology Other

הגישה לתסמונת נפרוטית במבוגרים (מתוך American Family Physician)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

בגיליון ה-15 בנובמבר 2009 של ה- American Family Physician פורסמה סקירת ספרות בנושא האבחנה והטיפול במבוגרים עם תסמונת נפרוטית.

כותב הסקירה מסביר כי תסמונת נפרוטית יכולה להופיע על רקע מחלה כלייתית ראשונית (אידיופאטית), או לנבוע ממספר סיבות משניות. בין הסיבות הראשוניות השכיחות ניתן לציין Focal Segmental Glomerulosclerosis ו- Membranous Nephropathy.

לדברי הכותב, Focal Segmental Glomerulosclerosis מהווה כשליש ממקרי התסמונת הנפרוטית הראשוניים, אחראי ל-3.3% מהמקרים החדשים של מחלת כליה סופנית, והינו הסיבה המובילה לתסמונת נפרוטית אידיופאטית במבוגרים. מצב זה מתאפיין בסקלרוזיס סגמנטלי של פחות מ-50% מהגלומרולים, והביטוי הקליני כולל יתר לחץ דם, אי ספיקת כליות והמטוריה.

סיבה ראשונית נוספת לתסמונת נפרוטית היא Membranous Nephropathy, מצב המתבטא בעיבוי של ממברנת הבסיס הגלומרולרית ומשקעי IgG ו-C3. Membranous Nephropathy אחראי גם הוא לכשליש ממקרי התסמונת הנפרוטית הראשונית, ומאובחן לרוב בגיל 30-50 שנים. החולים עלולים לסבול מהמטוריה מיקרוסקופית, ורבע מהם סובלים גם ממחלת רקע נוספת, כגון לופוס, הפטיטיס B, ממאירות, ועוד.

צורה נוספת של תסמונת נפרוטית ראשונית היא Minimal-Change Disease. צורה זו, יחד עם IgA Nephropathy אחראיות לרבע ממקרי התסמונת הנפרוטית האידיופאטית. האבחנה של Minimal-Change Disease נעשית כאשר בבדיקת מיקרוסקופ רגילה נצפים גלומרולים תקינים, ובמיקרוסקופ אלקטרונים מודגמת השטחה של ה-foot processes. מקרים קלים של המחלה יכולים להתפתח אחרי זיהום של דרכי הנשימה העליונות או לאחר חיסון.

סיבות משניות לתסמונת נפרוטית כוללות סוכרת, שהינה האטיולוגיה השכיחה ביותר, וכן לופוס, הפטיטיס B, הפטיטיס C, תרופות מקבוצת ה-NSAIDs, אמילואידוזיס, מיאלומה נפוצה, HIV, או רעלת היריון.

ההתייצגות הקלינית של תסמונת נפרוטית כוללת פרוטאינוריה, בצקת משמעותית, רמות אלבומין נמוכות בדם והיפרליפידמיה. בין סיבוכי התסמונת ניתן לציין תרומבואמבוליזם ורידי, אי ספיקת כליות אקוטית וזיהומים חיידקיים.

הכותב מציין כי עד כה לא פורסמו הנחיות לבירור האבחנתי של חולים עם תסמונת נפרוטית. לדבריו, ניתן לבצע בדיקות דם באופן סלקטיבי בחשד לאבחנה ספציפית, אך לא רצוי לבצע בירור רחב ומקיף ללא הכוונה. לעיתים נדירות נדרשות בדיקות הדמיה, אך בחלק מהמקרים יש לבצע ביופסית כליה, על מנת לאשר את האבחנה או לזהות מחלה אידיופאטית שעשויה להגיב בסבירות גבוהה יותר לטיפול בקורטיקוסטרואידים.

בנוסף, לא פורסמו עד כה המלצות לטיפול בתסמונת נפרוטית. כותב הסקירה ממליץ על הגבלת נוזלים ומלח, משתנים במתן פומי או תוך-ורידי, ותרופות מקבוצת מעכבי ACE. באשר למשתנים, הוא כותב כי אין ראיות ברורות לגבי בחירת התרופה או המינון. מומלץ על טיפול משתן שיוביל לירידה של 0.5-1 ק”ג במשקל ביום, כדי למנוע אי ספיקת כליות אקוטית או הפרעות אלקטרוליטריות, ולרוב נעשה שימוש במשתני לולאה דוגמת Furosemide (פוסיד). כמו כן, בעבודות קודמות נמצא כי במקרי תסמונת נפרוטית, מתן של תרופות מקבוצת מעכבי ACE עשוי להקטין את הפרוטאינוריה ולצמצם את הסיכון להתקדמות המחלה הכלייתית. מתן של קורטיקוסטרואידים עשוי לשפר את מצבם של חלק מהמבוגרים עם תסמונת נפרוטית, אך הראיות לכך בספרות מוגבלות. על סמך המידע הקיים, טיפול באלבומין תוך ורידי, אנטיביוטיקה מניעתית ומתן מניעתי של נוגדי קרישה אינם מומלצים.

להלן ההמלצות הקליניות לאבחנה והטיפול בחולים עם תסמונת נפרוטית, בהתאם לדרגת העדות המדעית שלהן:

1.      במבוגרים עם תסמונת נפרוטית מומלץ לבצע מדידת יחס חלבון לקריאטינין בבדיקת שתן אקראית, על מנת להעריך את היקף הפרוטאינוריה (דרגת עדות מדעית C).

2.      ביופסית כליה אינה מומלצת בכל החולים עם תסמונת נפרוטית, אם כי בחולים נבחרים היא עשויה לכוון את האבחנה והטיפול (דרגת עדות מדעית C).

3.      הטיפול המומלץ ברוב החולים כולל הגבלת נוזלים ומלח וכן מתן של משתנים במינון גבוה (דרגת עדות מדעית C).

4.      מתן של תרופות מקבוצת מעכבי ACE מומלץ ברוב החולים עם תסמונת נפרוטית (דרגת עדות מדעית C).

5.      חלק מהרופאים ממליצים על טיפול בקורטיקוסטרואידים במקרי תסמונת נפרוטית עמידים לטיפול שמרני, אם כי אין ראיות ליעילות של טיפול זה (דרגת עדות מדעית C).

הכותב מסכם כי לא קיימים מחקרים באיכות גבוהה על הגישה לתסמונת נפרוטית במבוגרים, ולפיכך ההמלצות מתבססות בעיקר על סדרות מקרים, מחקרים תצפיתיים ודעת מומחים.

Am Fam Physician. 2009;80:1129-1134

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    מנתונים שפורסמו ע”י חברת Bristol Myers Squibb עולה כי Deucravacitinib (סוטיקטו) הינה תרופה יעילה לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה, כאשר לצד יעילות עדיפה על פלסבו הדגימה גם פרופיל בטיחות חיובי. המומחים מסבירים כי Deucravacitinib הינו מעכב פומי סלקטיבי של Tyrosine Kinase 2 ומהווה משפחה חדשה של מולקולות קטנות המיועדות למחלות בתיווך חיסוני. מחקר […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גרביס מוכללת במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי מדובר בתרופה הראשונה והיחידה הפועלת כנוגדן חד-שבטי הפועל כנגד קולטן Fc Receptor אשר אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים אלו עם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין או כנגד MuSK (או […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

  • טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Rheumatology עולה כי טיפול ב- Ixekizumab(טאלץ) מפחית ארוזיות ומשפר מילוי במפרקים סקרואיליאקים בוחלים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי הדמייתי שלא קיבלו טיפול ביולוגי בעבר לאחר 16 שבועות, עם שיפור נוסף לאורך עד 52 שבועות. בגברים ובחולים עם עדות ל-HLA-B27 תועדו שינויים מבניים בולטים יותר. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר COAST-V […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Upadacitinib לטיפול ב-Giant Cell Arteritis

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Upadacitinib לטיפול ב-Giant Cell Arteritis

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור התוויה חדשה ל- Upadacitinib (רינבוק) כטיפול במבוגרים עם אבחנה של GCA (או Giant Cell Arteritis). האישור הנוכחי מספק אפשרות טיפול חליפית לחלים עם GCA ומאפשר הפחתת מינון סטרואידים והשגת הפוגה במחלה. בעקבות האישור הנוכחי, Upadacitinib הינו מעכב JAK (או Janus Kinase) פומי הראשון המאושר […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך