Urology Other

הוגדרו קריטריונים אבחנתיים להיפו-גונאדיזם בהופעה מאוחרת בגברים (מתוך NEJM)

מאת ד”ר בן פודה שקד

במחקר חדש שפורסם בגיליון יוני של ירחון New England Journal of Medicine (NEJM) מגדירים החוקרים קריטריונים אבחנתיים להיפו-גינאדיזם מאוחר בגברים. ממצאיהם אלו מתבססים על ניתוח מבוסס-אוכלוסיה של משתתפים שנבחרו באקראי מתוך מחקר ה-European Male Aging Study.

לדברי החוקרים, ניתן לזהות מצב זה באמצעות קיומם של שלושה תסמינים מיניים (תכיפות ירודה של זקפה בשעות הבוקר, תכיפות ירודה של מחשבות מיניות ופגיעה בתפקוד הזקפה) בשילוב עם רמות טסטוסטרון כללי של 11 nmol/L ורמות טסטוסטרון חופשי של פחות מ-220 pmol/L. הם מוסיפים כי תסמינים אחרים (גופניים או פסיכולוגיים) שאינם מיניים הקשורים לרמות נמוכות של טסטוסטרון עשויים להימצא אולם אינם נדרשים לדבריהם כחלק מההגדרה האבחנתית.

החוקרים מציינים כי על פי קריטריונים אלו, הימצאות היפו-גינאדיזם מאוחר עמדה על 2.1%, שיעור נמוך בהרבה מזה של היפו-גונאדיזם בכלל. ממצא זה מדגיש לטענתם את החשיבות של שימוש לא רק במדדים ביוכימיים כי אם גם בקריטריונים מבוססי-תסמינים המוגדרים בצורה מדויקת, למניעת אבחון-יתר של היפו-גונאדיזם בהופעה מאוחרת בגברים.

לצורך עבודתם זו, מדדו החוקרים את רמות הטסטוסטרון בקרב 3,369 גברים בגילאי 40 עד 79 שנים משמונה מרכזים רפואיים באירופה. בנוסף, נתבקשו המשתתפים להשיב על שאלות ביחס לבריאותם המינית, הגופנית והפסיכולוגית.

מבין 32 תסמינים אפשריים, מדווחים החוקרים כי תשעה נקשרו עם רמות נמוכות של טסטוסטרון, אם כי הקשר היה חלש ביחס לתסמינים שאינם מיניים. לצד שלושת התסמינים המיניים האמורים, נצפה קשר גם לשלושה תסמינים גופניים, והם חוסר יכולת לעסוק בפעילות נמרצת כגון ריצה או הרמת משא כבד; חוסר יכולת ללכת מרחק העולה על ק”מ אחד; וחוסר יכולת להתכופף, לכרוע או לרכון. כמו כן מציינים שלושה תסמינים פסיכולוגיים, והם תחושת עצבות, עייפות וחוסר אנרגיה.

בנוסף, עלה בידם של החוקרים לאשר כי תסמינים מסוימים אינם קשורים בצורה מובהקת לרמות הטסטוסטרון, ובהם שינויים בתבנית השינה, פגיעה בריכוז, תחושת חוסר ערך עצמי, תחושת עצבנות או חרדה וקושי לקום מישיבה.

לטענת החוקרים, ממצאיהם אלו מזהים לראשונה את התסמינים העיקריים של היפו-גונאדיזם מאוחר בגברים, ומציעים כי טיפול בטסטוסטרון עשוי להועיל רק במספר קטן מהמקרים בהם קיים חשד לחסר באנדרוגן, וזאת מאחר ותסמינים אפשריים רבים של היפו-גונאדיזם קלאסי לא נמצאו כקשורים בצורה מובהקת לרמות נמוכות של טסטוסטרון בגברים מבוגרים.

החוקרים מוסיפים כי ישנה חשיבות לפירוט הימצאותם של כל שלושת התסמינים המיניים שתיארו מבין תשעת התסמינים שנמצאו כקשורים לרמות הטסטוסטרון, יחד עם רמות נמוכות של טסטוסטרון, על מנת להגביר את הסבירות של אבחנה נכונה של היפו-גונאדיזם מאוחר. לדבריהם, יישום הקריטריונים החדשים שהציעו במחקרם זה עשויה לצמצם את אבחון היתר של מצב זה ואת השימוש המופרז בטיפול בטסטוסטרון בגברים מבוגרים.

N Engl J Med 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    ברבע מהחולים עם סוכרת מסוג קשה לאיזון ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם, עם שכיחות גבוהה במיוחד עם גיל מתקדם, מדד מסת גוף נמוך יותר, מוצא היספאני/שאינו-לטיני, מספר גדול יותר של תרופות לאיזון לחץ הדם ושימוש בפיברטים, משככי כאב או תרופות חדשות לאיזון רמות הסוכר בדם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים […]

  • טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet Respiratory Medicine עולה כי הטיפול ב-Dupilumab מפחית תהליכים דלקתיים בדרכי הנשימה, עומס ריר ומשפר את נפח וזרימת האוויר, שינויים המובילים לשיפור התפקוד הריאתי ושליטה טובה באסתמה בקרב חולים עם אסתמה מסוג 2 בדרגה בינונית עד חמורה. החוקרים השלימו מחקר אקראי, בשלב 4, שנערך ב-72 מרכזים ב-14 מדינות […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    מנתונים שפורסמו ע”י חברת Bristol Myers Squibb עולה כי Deucravacitinib (סוטיקטו) הינה תרופה יעילה לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה, כאשר לצד יעילות עדיפה על פלסבו הדגימה גם פרופיל בטיחות חיובי. המומחים מסבירים כי Deucravacitinib הינו מעכב פומי סלקטיבי של Tyrosine Kinase 2 ומהווה משפחה חדשה של מולקולות קטנות המיועדות למחלות בתיווך חיסוני. מחקר […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גרביס מוכללת במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי מדובר בתרופה הראשונה והיחידה הפועלת כנוגדן חד-שבטי הפועל כנגד קולטן Fc Receptor אשר אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים אלו עם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין או כנגד MuSK (או […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך