חיסון נגד נגיף הפוליו פותח אי אז בשנות ה-50, והודות למאמצים של ארגונים רבים, שניים מתוך שלושה תת-זנים של הנגיף חלפו מן העולם. קרן ביל ומלינדה גייטס (Bill & Melinda Gates (Foundation מובילה את היוזמה העולמית למיגור פוליו, בשיתוף ארגון הבריאות העולמי (WHO) והמאמצים המחקריים בתחום זה זוכים לתמיכה רחבה על ידם.
פרופ' תומר הרץ מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה (NIBN) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מפתח מערכות המסוגלות לחזות את התגובות האימוניות של אנשים שקיבלו חיסון נגד פוליו, נגיפי שפעת או Flaviviruses )כגון: נגיף הזיקה, נגיף קדחת הדנגי והקדחת הצהובה).
המענק שניתן עבור המחקר יסייע לפתח שיטה המסוגלת לזהות את התגובה לחיסון (PAM), שפותחה במקור באמצעות מענקי מחקר של מועצת המחקר לפוליו בארגון הבריאות העולמי. הרחבת המחקר תאפשר לערוך סקרים סרולוגיים מהירים במדינות מתפתחות בהן נגיף הפוליו עדיין פעיל.
"המענק מהווה הזדמנות לבחון את המערכת שלנו על אוסף גדול של דגימות שנאספו במחקר סרולוגי שהתקיים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו", אמר פרופ' הרץ. "אנו מתרגשים נוכח הפוטנציאל של הפרויקט, שיאפשר למדוד הגנה מפני זיהום פוליו בצורה חדשנית ובטוחה".
הפטנטים לזיהוי חסינות לנגיף השפעת ולאיתור נוגדנים בחיסונים נגד פוליו, זיקה, קדחת צהובה ועוד נמצאים בבעלות חברת המסחור של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, BGN ומאמצי המסחור בעיצומם. "פרופ' הרץ הוא דוגמה מצוינת לחוקר מצטיין שפיתח טכנולוגיית פורצת דרך שתהיה לה השפעה גלובלית ובעלת חשיבות למערך הבריאות העולמי", ציין ג'וש פלג, מנכ"ל BGN
מקור ההודעה: דוברות האוניברסיטה
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!