Vascular Disorders

השפעת עוצמת הטיפול האנטי-קואגולנטי על חומרת אירועי השבץ במטופלים עם פרפור פרוזדורים (JC 402)


ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: בקרב מטופלים עם פרפור פרוזדורים לא מסתמי, אנטי-קואגולציה שמתבטאת בערכי INR של 2 או יותר מפחיתה באופן משמעותי לא רק את השכיחות של שבץ איסכמי, אלא גם את חומרת השבץ והסיכון לתמותה כתוצאה מכך, כך עולה מתוצאות מחקר המתפרסם ב-New England Journal of Medicine.

פרפור פרוזדורים מעלה את הסיכון לשבץ איסכמי פי 5, כנראה במנגנון אטריו-אמבולי (atrioembolic). סוג זה של שבץ קרדיו-אמבולי חמור יותר מסוגים אחרים של שבץ איסכמי, ומספר מחקרים הראו שיעור תמותה גבוה יותר בשבץ הקשור לפרפור פרוזדורים.

מחקרים אקראיים הראו שטיפול ב- warfarinיעיל מאוד במניעת שבץ במטופלים עם פרפור פרוזדורים, ככל הנראה על-ידי צמצום יצירת תרומבוס פרוזדורי. הטיפול האנטי-קואגולנטי (anticoagulant) מגיע למלוא יעילותו רק בערכי INR של 2 ומעלה.

למרות שהשפעת הטיפול האנטי-קואגולנטי הפומי על שכיחות מקרי השבץ ברורה, השפעתו על חומרת השבץ ועל שיעורי התמותה הקשורים בשבץ בקרב מטופלים עם פרפור פרוזדורים נחקרה פחות. בעיקר השפעת ערכי ה-INR על חומרת השבץ במטופלים אלו אינה ידועה.

מטרת מחקר זה הייתה להעריך את השפעת עוצמת האנטי-קואגולציה על חומרת השבץ האיסכמי ועל התמותה ב-30 הימים לאחר השבץ, בקבוצה גדולה של מטופלים עם פרפור פרוזדורים לא-מסתמי.

כמו כן, בחנו החוקרים את שיעורי השבץ האיסכמי ודימומים תוך-גולגולתיים בהתאם לעוצמת האנטי-קואגולציה על מנת לסייע לרופאים ומטופלים לקבל החלטות מושכלות יותר בנוגע לערכי ה-INR המועדפים.

במחקר עוקבה זה נבחנה היארעות שבץ איסכמי בקבוצה של 13,600 מטופלים עם פרפור פרוזדורים לא מסתמי. מקרי שבץ אותרו דרך מידע על אשפוזים ואושרו על סמך תיקים רפואיים שגם סיפקו מידע בנוגע לשימוש בוורפרין או אספירין, רמת ה-INR בקבלת לאשפוז ומחלות נלוות. חומרת השבץ דורגה לפי סולם Rankin המתוקן בהתאם לחומרת הפגיעה התפקודית בשחרור מבית החולים. נתוני התמותה תוך-30 יום תועדו מהתיקים הרפואיים ותעודות הפטירה.

מתוך קרוב ל-600 מקרי שבץ איסכמי, 32% אירעו תוך טיפול בוורפרין, 27% תוך טיפול באספירין ו-42% ללא אף אחת מהתרופות.

בקרב מטופלים שנטלו וורפרין, INR נמוך מ-2 בעת קבלתם, בהשוואה ל-INR של 2 ומעלה, היה סיכון בלתי תלוי מוגבר של פי 2 לשבץ חמור ופי כ-3.5 לתמותה תוך 30 יום. INR בין 1.5 ל-1.9 בקבלה היה קשור עם שיעור תמותה דומה לשיעור עבור INR נמוך מ-1.5 (18% ו-15% בהתאמה). שיעור התמותה תוך 30 יום בקרב מטופלים שנטלו אספירין בזמן השבץ היה דומה לזה במטופלים שטופלו בוורפרין עם INR מתחת ל-2.

מטופלים שלא נטלו אף אחת מהתרופות בזמן השבץ היו בסיכון של פי 5 לתמותה תוך 30 יום. גורמי סיכון נוספים שהעלו באופן עצמאי את הסיכון לתמותה משבץ היו גיל מבוגר, אי-ספיקת לב וסוכרת. לא נמצאה עליה בשיעור הדימומים התוך-גולגולתיים עבור ערכי INR נמוכים מ-4.

בסיכום, בקרב מטופלים עם פרפור פרוזדורים לא מסתמי, אנטי-קואגולציה שמתבטאת בערכי INR של 2 או יותר מפחיתה באופן משמעותי לא רק את השכיחות של שבץ איסכמי, אלא גם את חומרת השבץ והסיכון לתמותה כתוצאה מכך. הממצאים ממחקר זה מספקים עדות נוספת נגד שימוש בערכי מטרה נמוכים של INRבמטופלים עם פרפור פרוזדורים.

במאמר המערכת המתפרסם באותו גיליון של ה-NEJM שואל מחבר המאמר: האם המסקנה היא שעל כל המטופלים המאובחנים עם פרפור פרוזדורים לקבל טיפול אנטי-קואגולנטי לכל החיים? ועונה כי התשובה היא… לא.

הסיכון לשבץ שונה באופן משמעותי בתת הקבוצות השונות של מטופלים עם פרפור פרוזדורים. מטופלים רבים, כולל רוב אלו שהם בני פחות מ-75, לא מפיקים תועלת מטיפול אנטי-קואגולנטי שתצדיק את השימוש בו במקום אספירין למניעה ראשונית.

מחקרים שבחנו מניעה ראשונית של שבץ במטופלים עם פרפור פרוזדורים הראו שכשליש מהמטופלים נמצאים בסיכון נמוך לשבץ תחת טיפול באספירין (פחות מ-2% לשנה), כשליש נמצאים בסיכון גבוה של יותר מ-4% לשנה ושהשליש הנותר נמצא בסיכון בינוני (בין 2% ל-4% לשנה).

למטופלים בקבוצת הסיכון הגבוה יש תועלת רבה משימוש בוורפרין במינון מותאם, בעוד שטיפול באספירין מתאים לקבוצה בסיכון נמוך.

בקבוצה שנמצאת בסיכון בינוני יש לשקול את אפשרויות הטיפול בהתאם להעדפת המטופל, גורמי הסיכון של אותו פרט לדימומים, והאפשרות לביצוע מעקב איכותי אחר הטיפול האנטי-קואגולנטי.  כל אלו הם גורמים מכריעים בהחלטה על שימוש בוורפרין במקום אספירין.

יש צורך בתכשירים אנטי-תרומבוטיים שיהיו יעילים יותר מאספירין וקלים יותר לשימוש מוורפרין במינון מותאם. אך לעת עתה על הרופאים להיות מודעים לאפשרויות למניעת שבץ בקבוצה הולכת וגדלה זו של מטופלים עם פרפור פרוזדורים.

Effect of Intensity of Oral Anticoagulation on Stroke Severity and Mortality in Atrial Fibrillation, Elaine M. Hylek, N Eng J Med Volume 349:1019-1026,

Atrial Fibrillation and Stroke Prevention, Robert G. Hart, N Eng J Med Volume 349:1015-1016

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • סיכון שיורי לשבץ חוזר למרות נוגדי קרישה בחולים עם פרפור פרוזדורים, סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

    סיכון שיורי לשבץ חוזר למרות נוגדי קרישה בחולים עם פרפור פרוזדורים, סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

    המחקר בחן את הסיכון לשבץ חוזר בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים (AF) המטופלים בנוגדי קרישה פומיים (OAC), תוך ביצוע סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של 23 מחקרים שכללו 78,733 חולים ומעקב כולל של 140,307 שנות־אדם

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Upadacitinib לטיפול ב-Giant Cell Arteritis

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Upadacitinib לטיפול ב-Giant Cell Arteritis

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור התוויה חדשה ל- Upadacitinib (רינבוק) כטיפול במבוגרים עם אבחנה של GCA (או Giant Cell Arteritis). האישור הנוכחי מספק אפשרות טיפול חליפית לחלים עם GCA ומאפשר הפחתת מינון סטרואידים והשגת הפוגה במחלה. בעקבות האישור הנוכחי, Upadacitinib הינו מעכב JAK (או Janus Kinase) פומי הראשון המאושר […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך