ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי התערבות מוגברת שמטרתה הורדת גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים אינה משפרת את עומס האתרומה (atheroma) או את התפקוד הקרדיווסקולרי בחולי מחלת כליות כרונית (CKD). המחקר פורסם בכתב העת האמריקאי ללב (the American Heart Journal).
התערבות בריבוי גורמי סיכון (Multiple risk factor intervention MRFI) הינה מומלצת כדרך להוריד תחלואה קרדיווסקולרית ותמותה בחולי CKD, למרות שאין זה ברור האם התערבות זו אכן מועילה.
במחקר שנערך, בחנו החוקרים את התוצאות ב-200 חולי CKD בשלב 4 או 5, שחולקו אקראית לקבוצה שטופלה במרפאת nurse-driven MRFI ולקבוצה שקיבלה טיפול רגיל.
ה-MRFI כלל התערבות שכוונה לבקרת מגוון גורמי סיכון, כגון רמת LDL-כולסטרול מתחת ל-77.2 mg/dL ולחץ דם נמוך מ-140/90 mmHg, ובהתאם לפרוטוקול להשגת יעדים אלו.
בהשוואה לטיפול רגיל, בקבוצת ה-MRFI נמצאו שיפורים משמעותיים ברמות הסרום של LDL-כולסטרול והומוציסטאין, כמו גם הורדת לחץ הדם.
ואולם, שיפורים אלו לא תורגמו לירידה משמעותית בעומס האתרומה או לשיפור משמעותי בתפקוד הקרדיווסקולרי. יתר על כן, הקבוצות הראו תוצאות דומות מבחינת מוות כתוצאה ממחלה קרדיווסקולרית, תסמונת כלילית חריפה, צורך ברווסקולריזציה, שבץ מוחי לא פאטלי, וצורך בכריתה.
החוקרים סיכמו באומרם כי הכשלון של MRFI strategy לשפר את עומס האתרומה או את התפקוד הקרדיווסקולרי בחולי CKD בשלבים 4 או 5, מדגיש את הצורך במחקרים שייבדקו את היעילות של התערבות המכוונת להורדת גורמי הסיכון בשלב מוקדם יותר במהלך הטבעי של CKD, כמו גם את הקושי בהשגת רבים מהיעדים תוך שימוש בטיפולים הזמינים לעת עתה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!