Vascular Disorders

היעילות של תיקון אנדווסקולארי אלקטיבי במקרי דיסקציה מסוג B של אבי העורקים (מתוך Circulation)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-7 בדצמבר ב-Circulation עולה כי בחולים עם דיסקציה מסוג B של אבי העורקים,  תיקון אנדווסקולארי לא הוביל לשיפור ההישרדות או לצמצום הסיבוכים בהשוואה לטיפול שמרני. עם זאת, נמצא קשר בין תיקון אנדווסקולארי ובין השפעה חיובית על תהליך ה-remodeling של אבי עורקים, שעשוי להוביל לצמצום הסיבוכים לטווח הארוך. בשלב זה דרושים מחקרים נוספים על מנת להעריך את השפעת ה-remodeling על ההישרדות ארוכת הטווח.

מחקר ה- Investigation of Stent Grafts in Aortic Dissection (INSTEAD) הינו המחקר האקראי מבוקר הראשון שהשווה בין תיקון אנדווסקולארי באמצעות הנחת תומכן-שתל (Thoracic endovascular aortic repair, TEVAR) ובין טיפול שמרני אופטימאלי במקרי דיסקציה מסוג B של אבי העורקים.

החוקרים כותבים כי הטיפול במקרי דיסקציה מסוג B של אבי העורקים הוא שנוי במחלוקת, ומסבירים כי התוצאות של תיקון אבי העורקים היורד בגישה פתוחה אינן מספקות. לדבריהם, תיקון אנדווסקולארי באמצעות הנחת תומכן-שתל הוא טיפול הבחירה בחלק מהמרכזים הרפואיים, אך עד כה לא נערכו מחקרים מבוקרים להערכת גישה טיפולית זו. במקרי הדיסקציה, פרפוזיה מתמשכת של החלל המדומה (false lumen) היא גורם סיכון לסיבוכים, אך הנחת תומכן-שתל עשויה להוביל לתרומבוזיס של החלל המדומה ולכן להגן על כלי הדם מהרחבה ומסיכון לקרע.

המחקר כלל 140 משתתפים עם דיסקציה יציבה מסוג B של אבי עורקים, שאובחנה לפחות שבועיים לפני ההצטרפות למחקר. החוקרים חילקו באקראי את המשתתפים לטיפול שמרני אופטימאלי, הכולל איזון קפדני של לחץ הדם ומעקב צמוד, או לתיקון אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול שמרני אופטימאלי. יעד המחקר העיקרי כלל את התמותה מכל הסיבות לאחר שנתיים. בין יעדי המחקר המשניים ניתן לציין את תהליך ה-remodeling של אבי עורקים, התקדמות הדיסקציה, ותמותה הקשורה לאבי העורקים.

מתוצאות המחקר עולה כי לא נמצא הבדל בשיעור התמותה בין 2 קבוצות המחקר. שיעור ההישרדות המצטבר בקבוצת הטיפול השמרני היה 95.6%, לעומת 88.9% בקבוצת ה-TEVAR (p=0.15). לדברי החוקרים, בעת תכנון המחקר נלקח בחשבון שיעור תמותה של 30% לאחר דיסקציה מסוג B של אבי העורקים, אך בפועל נצפה שיעור תמותה נמוך יותר ב-2 הקבוצות, ובמיוחד בקבוצת הטיפול השמרני, ולפיכך למחקר לא הייתה עוצמה מספקת להערכת יעד המחקר העיקרי.

החוקרים מוסיפים כי לא נצפו הבדלים מובהקים בין 2 הקבוצות בשיעורי מקרי המוות בשל קרע, או התקדמות הדיסקציה וקרע. הם מדווחים כי בקבוצת ה-TEVAR נצפו 3 סיבוכים נוירולוגיים, כולל מקרה אחד של פרהפלגיה, מקרה אחד של שבץ, ומקרה אחד של חולשת גפיים חולפת, לעומת דיווח בודד על חולשת גפיים בקבוצת הטיפול השמרני. לדבריהם, שיעור הסיבוכים בקבוצת הטיפול השמרני היה נמוך מהצפוי, ועשוי לנבוע מעצם ההשתתפות במחקר קליני, הכולל טיפול ומעקב אופטימאליים וקפדניים.

עם זאת, ב-91.3% מהמשתתפים בקבוצת ה-TEVAR נצפה תהליך remodeling של אבי העורקים, לעומת 19.4% בלבד ממשתתפי קבוצת הטיפול השמרני (p<0.001). לאור זאת כותבים החוקרים כי הנחת תומכן עשויה לשפר את ההישרדות בחולים אלו, אם כי דרושים מחקרים ארוכי טווח להערכת הדבר.

בהתייחסם לתוצאות המחקר החוקרים מציינים כי למעלה מ-16% מהמשתתפים שהוקצו לטיפול שמרני עברו בהמשך תיקון אנדווסקולארי, ו-4.4% מהם עברו תיקון ניתוחי בגישה פתוחה, בשל התרחבות אבי העורקים למרות הטיפול התרופתי. הם מוסיפים כי 4 משתתפים בקבוצת ה-TEVAR סבלו ממאפיינים של דיסקציה מסובכת, כולל סימני פרפוזיה ירודה וקרע מאיים, ולכן למעשה לא היו צריכים להיכלל במחקר. כמו כן, משתתפי המחקר סבלו מדיסקציה שאובחנה משבועיים ועד שנה לפני ההצטרפות למחקר, ולכן ייתכן שלמשתתפים ב-2 הקבוצות היו גורמי סיכון בסיסיים שונים.

לדבריהם, תוצאות המחקר מדגימות כי מעקב שמרני הכולל טיפול תרופתי אופטימאלי הינו בטוח בחולים עם דיסקציה יציבה מסוג B של אבי עורקים, שכן אפשר לבצע התערבות מאוחרת במידת הצורך, וכי תיקון אנדווסקולארי הוא אפשרות טיפולית טובה גם בשלב הכרוני. 

Circulation. 2009

לידיעה ב-theHeart.org

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול מונע ב- Trimethoprim-Sulfamethoxazole(או TMP-SMX) מפחית את הסיכון לזיהומים חמורים בהיקף של 50% בחולים עם אבחנה של וסקוליטיס על-רקע ANCA (או Antineutrophil Cytoplasmic Antibody), כאשר התועלת הגדולה ביותר תועדה במהלך 180 הימים הראשונים לטיפול, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של טיפול מונע ב- TMP-SMX על […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    בחולים עם התגרמות הטרוטופית חמורה סביב המרפק עם קישיון של המרפק תועדה תועלת להתערבות ניתוחית בשילוב עם תכנית שיקום, כאשר למעלה מ-75% מהחולים שמרו על טווח תנועה של לפחות 100 מעלות לאחר שנתיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons. במסגרת המחקר בחנו החוקרים באופן רטרוספקטיבי את […]

  • חשיבות גיל המטופל בתוצאות ארוכות הטווח לאחר ניתוח כריתת כיס מרה

    חשיבות גיל המטופל בתוצאות ארוכות הטווח לאחר ניתוח כריתת כיס מרה

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי השלמת ניתוח כריתת כיס מרה לפני גיל 40 מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך, קשר העשוי לנבוע בחלקו משיעורים גבוהים יותר של צריכת אלכוהול ועישון. החוקרים משבדיה השלימו מחקר עוקבה ארצי להערכת התמותה בטווח הארוך לאחר ניתוח כריתת כיס מרה ב-159,946 מבוגרים (62.2% […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך