Vascular Disorders

האם קיים הבדל בפרוגנוזה בין חולים עם מחלת עורקים פריפריים פרוקסימלית ובין כאלו עם מחלה דיסטלית? (מתוך Journal of the American College of Cardiology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של ירחון Journal of the American College of Cardiology עולה כי חולים עם מחלת עורקים פריפריים (Peripheral Artery Disease, PAD) פרוקסימלית, כדוגמת חסימה מלאה או חלקית של העורקים האאורטו-איליאקיים הגדולים, עשויים להיות בעלי פרוגנוזה גרועה יותר בהשוואה לכאלו עם מחלת PAD דיסטלית יותר. לדברי החוקרים, חולים עם נגעים פרוקסימליים הראו סיכון מוגבר משמעותית לתמותה ולאירועים קרדיווסקולאריים, וזאת גם לאחר תקנון לגורמי סיכון מרובים ותחלואה נלווית, בהשוואה לחולים עם נגעים דיסטליים יותר. עם זאת, החוקרים מזהירים מפני ‘פירוש-יתר’ של ממצאיהם אלו.

לדברי החוקרים, יש לאשר את הממצאים במחקרים נוספים. בנוסף, הם מדגישים כי אין במסקנותיהם כל כוונה לטעון כי מחלת עורקים פריפריים דיסטלית איננה מסוכנת או שאינה קשורה בפרוגנוזה ירודה. כל שהם טוענים הוא שחולים עם PAD פרוקסימלית מראים תוצאות ירודות לעומת אלו עם מחלה דיסטלית, אם כי אלו האחרונים עודם מצויים בסיכון גבוה לתמותה ולאירועים קרדיווסקולאריים.

שני מחקרים קטנים קודמים הציעו כי חולים עם PAD פרוקסימלית מראים תוצאות גרועות יותר מאלו עם מחלה דיסטלית יותר (לרבות נגעים בעורקים הפמורליים והפופליטיאליים, או כאלו עם נגעים מתחת לברך), אם כי השיטות בהם נעשה שימוש במסגרת אותם מחקרים לשם הערכת PAD לא היו מדויקות.

במחקר הנוכחי, ביקשו החוקרים להעריך את הפרוגנוזה הכללית של 400 חולים עם PAD אשר עברו אנגיוגרפיה בגפיים התחתונות בין החודשים ינואר 2000 ודצמבר 2005. הם מציינים כי מרבית החולים היו גברים, וכי הגיל הממוצע היה 68 שנים. אלו מהחולים שהתייצגו עם מחלה פרוקסימלית נטו יותר להיות מעשנים, בעוד שאלו עם מחלה דיסטלית (שהוגדרה כמחלה דיסטלית לעורק האיליאקי) היו מבוגרים יותר ונטו יותר לסבול מסוכרת, יתר לחץ דם או אי ספיקת כליות.

החוקרים מצאו כי חולים עם PAD ומחלה אאורטו-איליאקית הראו שרידות ללא אירועים קרדיווסקולאריים נמוכה משמעותית בהשוואה לאלו עם PAD ללא מחלה אאורטו-איליאקית. מאידך, חולי PAD עם מחלה בעורק הפמורלי/פופליטיאלי או בעורקים אינפרא-ג’ניקולאריים לא הראו הבדלים ביחס לשרידות זו לעומת חולים עם PAD ללא נגעים ספציפיים אלו. 

בניתוח רב משתני של הנתונים, ולאחר תקנון למספר גורמי סיכון ותחלואות נלוות, נמצא כי מחלת PAD פרוקסימלית הייתה קשורה באופן משמעותי עם סיכון מוגבר פי למעלה מ-3 להתפתחות אירועים קרדיווסקולאריים ולתמותה בהשוואה למחלת PAD דיסטלית. מאידך, לא נצפתה עלייה משמעותית באירועים הקרדיווסקולאריים בקרב חולים עם מחלה פמורלית/פופליטיאלית או באלו עם מחלה בעורקים שמתחת לגובה הברך.

לדברי החוקרים, תוצאותיהם אלו היו בגדר הפתעה, והסיבה להבדל שנצפה בפרוגנוזה עדיין איננה ברורה. עם זאת, הם מציינים כי ישנם הבדלים הקשורים למידת הנוקשות של העורקים, כשמחלת PAD פרוקסימלית קשורה בצורה חזקה יותר לנוקשות מרכזית של עורקים לעומת PAD דיסטלית. לטענתם, העורקים הפרוקסימליים נוטים להיות עשירים יותר בסיבים אלסטיים, בעוד שאלו הדיסטליים הינם שריריים יותר. עם זאת, יתכן ומנגנונים כלשהם שעדיין אינם ידועים יסבירו את הפרוגנוזות השונות.

כמו כן, מציינים החוקרים כי במונחים של התקדמות המחלה, מחלת PAD נוטה למעשה להיות גרועה יותר בקרב חולים עם מחלה דיסטלית, וזאת באופן חלקי מאחר וישנן אפשרויות טיפוליות טובות יותר עבור אלו עם מחלה פרוקסימלית קשה, כגון פעולות של רה-וסקולאריזציה, אשר אינן אפשרות שכיחה בחולים עם PAD דיסטלית. אפילו באם אפשרות טיפולית זו קיימת, הם מוסיפים, מעקפים דיסטליים ארוכים נוטים להיות בעלי פרוגנוזה גרועה יותר מאשר מעקפים המבוצעים בנגעים פרוקסימליים. כתוצאה מכך, חולים עם PAD דיסטלית מצויים בסיכון גבוה יותר לאמפוטציה. בנוסף, החולים עם מחלה דיסטלית נוטים להיות מבוגרים יותר, ועל אף שגברים רבים יותר סובלים ממחלת עורקים פריפרית לעומת נשים, ההבדל בין המינים ניכר פחות במחלת PAD דיסטלית לעומת מחלה פרוקסימלית. לבסוף, מזכירים החוקרים כי חולים עם PAD דיסטלית נוטים יותר להתייצג כשהם כבר סובלים ממחלת כליות כרונית או מטופלים בדיאליזה.

לפיכך, בעוד שהמחקר הנוכחי מעלה חששות לגבי סיכונים קרדיווסקולאריים מוגברים למחלת עורקים פריפריים, מסבירים החוקרים, הרי שאין בממצאיו משום הפחתה בערכם של הסיכונים העומדים בפני אלו עם מחלה דיסטלית.

לטענת החוקרים, השאלה העולה כעת הינה האם יש צורך לטפל אחרת בחולים עם PAD פרוקסימלית. בשלב זה, לא ניתן לדבריהם לקבוע כך או אחרת, מאחר ויש לאשר את ממצאי מחקרם זה במחקרים נוספים. שנית, החולים שנכללו במחקר הנוכחי היו כולם חולים מאושפזים, כך שלא ניתן להסיק ממנו לגבי מקרים פחות חמורים של המחלה, כגון חולים שאינם זקוקים לאשפוז. החוקרים מדגישים לפיכך כי אין בידם בשלב זה ראיות התומכות בכך שטיפול אחר בחולים עם PAD פרוקסימלית מזה של חולים עם מחלה דיסטלית אכן ישנה את הפרוגנוזה שלהם.

J Am Coll Cardiol 2010; 55:898-903

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Open Heart עולה כי חלק קטן מהחולים האסימפטומטיים עם הפרעה קדם-קלינית בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל, עם היארעות גבוהה יותר בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל עשויה להוביל להתפתחות אי-ספיקת לב עם מקטע […]

  • עייפות עשויה להישאר לאורך שנה לאחר אירוע איסכמי חולף

    עייפות עשויה להישאר לאורך שנה לאחר אירוע איסכמי חולף

    עייפות הינה תלונה נפוצה לאחר אירוע איסכמי חולף (Transient Ischemic Attack, או TIA) כאשר למעלה ממחצית מהחולים מתלוננים על עייפות למשך עד שנה לאחר האירוע, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. היסטוריה של חרדה או דיכאון הייתה נפוצה כפליים בחולים עם עייפות, בהשוואה לאלו ללא תלונה זו. מחקר העוקבה הפרוספקטיבי נערך בבית […]

  • חיסון חדש כנגד מחלת ליים יעיל בקבוצות גיל שונות

    חיסון חדש כנגד מחלת ליים יעיל בקבוצות גיל שונות

    חיסון ניסיוני כנגד מחלת ליים  (Lyme Borreliosis), VLA15, נמצא בטוח, נסבל היטב ואימונוגני במטופלים בגילאי 5-65 שנים, כאשר בילדים ומתבגרים תועדו תגובות משמעותיות יותר מאשר במבוגרים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Infectious Diseases. החוקרים בחנו את הבטיחות והאימונוגניות של החיסון הניסיוני VLA15, אשר ניתן במשטרי חיסון שונים, במסגרת מחקר בשלב 2 שנערך […]

  • מחלות רקע רבות עשויות להשפיע משמעותית על הפרוגנוזה של סקלרודרמה

    מחלות רקע רבות עשויות להשפיע משמעותית על הפרוגנוזה של סקלרודרמה

    במאמר שפורסם בכתב העת ACR Open Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בחמישית מהחולים עם סקלרודרמה ישנן מחלות רקע רבות, בעיקר מחלות לב וכלי דם וגורמי סיכון משמעותיים למחלות לב וכלי דם. נוכחות מחלות רקע רבות מלווה בשיעורי הישרדות נמוכים והפרעה בתפקוד הגופני. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות וההשפעה […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • קנאביס רפואי מלווה בשיפור בכאב, עייפות ואיכות חיים בחולים עם מחלות כרוניות

    קנאביס רפואי מלווה בשיפור בכאב, עייפות ואיכות חיים בחולים עם מחלות כרוניות

    שימוש בקנאביס רפואי לווה בשיפור משמעותי באיכות החיים הקשורה לבריאות בקרב חולים עם מחלות כרוניות, לרבות הקלה בכאב כרוני, עייפות, הפרעות שינה, חרדה ודיכאון – כך עולה ממחקר פרוספקטיבי רחב היקף שפורסם בכתב העת PLoS One. מחקר QUEST הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, שכלל 2000 מבוגרים (גיל ממוצע של 50 שנים, 63% נשים) עם מחלות כרוניות […]

  • מגורים בשכונה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מלווים בסיכון מוגבר להידראדניטיס סופורטיבה

    מגורים בשכונה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מלווים בסיכון מוגבר להידראדניטיס סופורטיבה

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב אלו המתגוררים בשכונות ברמה סוציו-אקונומית נמוכה סיכון מוגבר להתפתחות הידראדניטיס סופורטיבה, קשר אשר תואר בקבוצות מרקע אתני שונה. מדגם המחקר כלל 65,766 משתתפים (גיל ממוצע של 50.4 שנים, 41.8% נשים) ממרפאות עור ברשת UCSF (או University of California […]

  • טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול ב-Trimethoprim-Sulfamethoxazole למניעת PJP בחולים עם וסקוליטיס מפחית במקביל את הסיכון לזיהומים חמורים אחרים

    טיפול מונע ב- Trimethoprim-Sulfamethoxazole(או TMP-SMX) מפחית את הסיכון לזיהומים חמורים בהיקף של 50% בחולים עם אבחנה של וסקוליטיס על-רקע ANCA (או Antineutrophil Cytoplasmic Antibody), כאשר התועלת הגדולה ביותר תועדה במהלך 180 הימים הראשונים לטיפול, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של טיפול מונע ב- TMP-SMX על […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך