Wound Care

ניהול זיהומי עור ורקמות רכות בחולים ללא חסר חיסוני (מתוך ה- American Family Physician)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

בסקירה שפורסמה בגיליון אפריל של ה- American Family Physician מועלות שיטות לאבחון וטיפול בחולים ללא חסר חיסוני, המציגים זיהומי עור ורקמות רכות (SSTIs – skin and soft tissue infections), במיוחד על רקע של MRSA (methicillin-resistant Staphylococcus aureus), אשר נרכש בקהילה.

המומחים מדווחים כי שכיחות זיהומי רקמות רכות שטחיים עולה בחולים במרפאות.  לדוגמא, אבחנת זיהומי עור כמעט ושילשה את עצמה בארצות הברית משנת 1993 ועד שנת 2005.  עלייה משמעותית בשכיחות זיהומים על רקע MRSA אשר נרכש בקהילה מחייבת שינוי בגישה לזיהומי עור ורקמות רכות.

העלייה בשכיחות זיהומים אלו מחייבת את רופאי המשפחה להיות מודעים לניהול הנכון של חולים אלו.  זיהומים מסובכים של עור ורקמות רכות כוללים את הבאים: אלו עם עדות למעורבות סיסטמית; זיהומי פצעים ניתוחיים; זיהומים פרי-אנאליים; נשיכות ע”י בע”ח או בני אדם; זיהומיים נמקיים; וכן זיהומי עור ורקמות רכות בחולים עם חסר חיסוני.

סוגי זיהומי עור ורקמות רכות נחלקים למוגלתיים ולא מוגלתיים.  הזיהומים המוגלתיים כוללים מורסה (abscess), דלקת זקיק (folliculitis), וכן מוקדים מוגלתיים קטנים המערבים את שכבות העור ותת-עור (furuncle ו carbuncle).  מורסה הינה אוסף של מוגלה בתוך הדרמיס, אשר נלווים לו אודם מקומי ומרקם פלוקטואנטי, ונגרם ע”י מספר פתוגנים, בד”כ כאלו השייכים לפלורת העור (staphylococci ו  streptococci) ואלו המגיעים מרקמות ריריות שכנות.  מורסה נחשבת זיהום מסובך אם הינה מערבת איזורים פרי-אנאליים או איזורי פרינאום.  דלקת זקיק מוגדרת כמוגלה המוגבלת לאיזור האפידרמיס, לרוב באיזורים בגוף המועדים לחיכוך או באיזורים הנתונים לזיעה רבה.  Furuncle הינו אוסף מוגלה המקיף את זקיקי השערה ונמשך עד לרקמות תת-עור.   Carbuncle מהווה התמזגות של מספר furuncles.  בחולים ללא חסר חיסוני זיהומים אלו הם תוצאה של S aureus.

הזיהומים הלא מוגלתיים כוללים צלוליטיס, אריסיפלס (erysipelas) ואימפטיגו (impetigo).  לצלוליטיס גבולות ברורים של אודם, חום, בצקת ורגישות, והיא נגרמת ע”י streptococci כאשר אינה מלווה במורסה וע”י staphylococci בקיום מורסה.  סיבוכים עשויים לכלול לימפאנגיטיס, זיהומים נמקיים או גנגרנה.  אריספלס כרוך באודם משמעותי ורובד כואב בעל גבולות ברורים, ונגרם ע”י beta-hemolytic streptococci.  אימפטיגו מאופיין באקסודטיים מכוסים קליפה עם שלפוחיות, ושכיח בילדים בגילאי הגן או בתנאי היגיינה ירודה, לחות גבוהה או טמפרטורות חמות.

הטיפול במורסות לא מסובכות בקוטר של עד 5 ס”מ הינו ניקוז ניתוחי בלבד.  התוצאות דומות כאשר הנגעים נשטפים במי ברז או במים סטריליים.

חום, טכיקרדיה, תת לחץ דם או סימנים נוספים של מעורבות סיסטמית מזהירים כי החולה זקוק לטיפול תחת אשפוז.  עבור חולים עם זיהומים המתקדמים במהירות או כאלו המאיימים על חייהם, זקוקים להפניה דחופה לניתוח.

רגישויות ועמידויות מקומיות צריכות להכתיב את בחירת הטיפול האנטימיקרוביאלי בעת הצורך.  עבור זיהומים לא מסובכים ללא טראומה, בהעדר חשד ל- MRSA, אנטיביוטיקה ממשפחות beta-lactam מהווה את קו הטיפול הראשוני.  כאשר יש צורך בטיפול תרופתי המתאים ל- MRSA, בהעדר סיבוכים זיהומיים, הבחירה העדיפה הינה טיפול פומי (לדוגמה טטראציקלינים, רספרים וקלינדמיצין).  בחולים מאושפזים, ונקומיצין הינה האפשרות הראשונה לטיפול ב- MRSA.  לינזוליד (Linezolid), דפטומיצין (daptomycin), או טיגציקלין (tigecycline), צריכות להנתן רק כאשר הזיהום עמיד לונקומיצין או כאשר החולה מראה תגובות קיצוניות לתרופה.

עד כה, לא הוראו עדויות מספקות כי שימוש במופירוצין (mupirocin ) אפי או בשטיפות אנטי בקטריאליות הינו יעיל בהשמדת MRSA בנשאי החיידק או באלו הבאים עמם במגע.  ההמלצה העיקרית בנוגע למניעת MRSA הינה שטיפת ידיים תכופה ומספקת יחד עם אמצעי מניעת זיהומיים סטנדרטיים.

המלצות לגישה האבחנתית והטיפולית בחולים עם זיהומי עור ורקמות רכות כוללות העדר צורך בלקיחת תרביות דם או פצע כאשר מדובר בזיהום ללא סיבוכים (עפ”י ניתוחים רטרוספקטיביים); ניקוז ניתוחי של מורסות קטנות מ- 5 ס”מ בזיהומים לא מסובכים, לרוב מספיק לריפוי הזיהום (עפ”י סקירות  רטרוספקטיביות ומחקרי ביקורת כפולי סמיות); אין שוני בין שטיפת פצע במי ברז או במים סטריליים עבור ניקוז ניתוחי של זיהומים אלו (עפ”י מחקרים פרוספקטיביים מחדרי מיון עירוניים של מחלקות ילדים); יש צורך להעריך את שיעורי ההמצאות והעמידות של חיידקים אפשריים בהחלטה על טיפול אנטימיקרוביאלי אמפירי, בעת טיפול בזיהומים לא מסובכים (עפ”י המלצות מומחים); טיפול בנשאי MRSA לא נראה יעיל בהפחתת שיעורי זיהומים קליניים בחיידק (מבוסס על מחקר כפול סמיות בבחירה אקראית וסקירת Cochrane).

המומחים מסכמים כי יש ליישם אמצעי מניעה וביקורת סטנדרטיים עבור זיהומים, הן בחולים בקהילה והן בחולים מאושפזים.  אמצעים אלו צריכים לכלול בין היתר, שטיפות ידיים תכופות, שימוש בכפפות, בחלוקים ובאמצעי בידוד עפ”י הצורך.  כמו כן, ההנחיות הנוכחיות למניעת זיהומי עור ורקמות רכות תומכות בטיפול נאות בכפות הרגליים עבור חולי סוכרת, חולים עם פטרת הרגליים, וחולים עם בצקות בגפיים התחתונות כתוצאה מאי ספיקה ורידית או לימפאדמה.

Am Fam Physician

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • טיפול אנטיביוטי בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה, אלרגיות למזון ולקות אינטלקטואלית

    טיפול אנטיביוטי בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה, אלרגיות למזון ולקות אינטלקטואלית

    בילדים שטופלו במספר מחזורי טיפול אנטיביוטי מהלידה ועד גיל שנתיים תועד סיכון מוגבר להתפתחות אסתמה, אלרגיות למזון, נזלת אלרגית ולקות אינטלקטואלית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Journal of Infectious Diseases. החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם ארצי גדול להערכת הקשר בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי בתוך שנתיים מהלידה ואבחנה של מחלות כרוניות בילדות. […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    מנתונים שפורסמו ע”י חברת Bristol Myers Squibb עולה כי Deucravacitinib (סוטיקטו) הינה תרופה יעילה לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה, כאשר לצד יעילות עדיפה על פלסבו הדגימה גם פרופיל בטיחות חיובי. המומחים מסבירים כי Deucravacitinib הינו מעכב פומי סלקטיבי של Tyrosine Kinase 2 ומהווה משפחה חדשה של מולקולות קטנות המיועדות למחלות בתיווך חיסוני. מחקר […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גרביס מוכללת במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי מדובר בתרופה הראשונה והיחידה הפועלת כנוגדן חד-שבטי הפועל כנגד קולטן Fc Receptor אשר אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים אלו עם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין או כנגד MuSK (או […]

  • בדיקת סטיק שתן מדויקת יותר מבדיקת מעבדה לזיהוי זיהום בדרכי השתן בתינוקות עם חום

    בדיקת סטיק שתן מדויקת יותר מבדיקת מעבדה לזיהוי זיהום בדרכי השתן בתינוקות עם חום

    בדיקת סטיק שתן לצד מיטת החולה הדגים רגישות וסגוליות גבוהות יותר מבדיקת שתן מעבדתית לאבחנה של זיהום בדרכי השתן בתינוקות בגילאי 2-6 חודשים עם חום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatrics. החוקרים השלימו ניתוח חתך שכלל 9,387 תינוקות בריאים בגילאי 2-6 חודשים, אשר התייצגו עם חום של 38.0 מעלות ומעלה לאחד מחמישה חדרי […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך