האם ילדים שנולדו לאחר הפריית מבחנה עלולים לסבול מסיכון מוגבר לממאירות? (מתוך Pediatrics)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-19 ביולי 2010 ב-Pediatrics, עולה כי בקרב ילדים שנולדו לאחר הפריית מבחנה נצפה סיכון מוגבר לממאירות.

זהו מחקר שוודי, שהינו מחקר המשך של מחקר קודם אשר פורסם בשנת 2005, ומצא קשר בין לידה לאחר הפריית מבחנה ובין סיכון מוגבר לממאירות בילדות, אם כי ללא מובהקות סטטיסטית. החוקרים מסבירים כי המחקר הקודם כלל פחות משתתפים ומשך מעקב קצר יותר.

קבוצת המחקר כללה 26,692 ילדים שנולדו לאחר הפריית מבחנה בשנים 1982-2005, וקבוצת הביקורת כללה 2.4 מיליון ילדים שנולדו לאחר הריון ללא הפריית מבחנה בשנים אלו. תוך שימוש ברישום הסרטן השוודי, השוו החוקרים את שיעור הסרטן בין הילדים בשתי הקבוצות לאחר תקנון לשנת הלידה.

מתוצאות המחקר עולה כי בקבוצת הפריית המבחנה נצפו 53 מקרי סרטן, לעומת 38 מקרי סרטן שהיו צפויים בקבוצה זו. הערכת הסיכון הכוללת לממאירות (total cancer risk estimate) בקבוצה זו הייתה 1.42 (95% CI 1.09-1.98, p=0.01).

מקרי הסרטן בקבוצת הפריית המבחנה כללו 18 ממאירויות המטולוגיות, מתוכן 15 מקרי לויקמיה לימפובלסטית חריפה, 15 גידולים של מערכת העצבים המרכזית, מתוכם 7 מקרי אסטרוציטומה, 2 מקרי רטינובלסטומה, ו-6 מקרי Langerhans cell histiocytosis.

לדברי החוקרים, קיימת מחלוקת בנוגע להגדרת Langerhans cell histiocytosis כממאירות, וקיים מעט מידע בספרות על האפידמיולוגיה של המחלה. הם מוסיפים כי לאחר שהוציאו מניתוח הנתונים את הילדים שחלו ב- Langerhans cell histiocytosis, ירד הסיכון ל-1.34, אך נותר מובהק סטטיסטית.

החוקרים מציינים כי נצפו הבדלים בין האימהות שעברו הפריית מבחנה לעומת האימהות לילדים בקבוצת הביקורת, ביניהם גיל אימהי גבוה יותר, היריון ראשון בשכיחות גבוהה יותר, שיעור עישון נמוך יותר, ומדד מסת גוף גבוה בשכיחות רבה יותר. לאחר תקנון למשתנים אלו, לא נצפה הבדל בסיכון המוערך לממאירות של הצאצאים.

עם זאת, החוקרים מדווחים כי נמצא קשר בין מאפיינים נאונטאליים ובין הסיכון לממאירות, ומפרטים כי נצפה קשר בין לידה מוקדמת, משקל לידה של 4.5 ק”ג ומעלה, וציון אפגר נמוך, ובין סיכון מוגבר לממאירות.

החוקרים מדגישים כי הסיכון של ילד שנולד לאחר הפריית מבחנה לפתח ממאירות הוא נמוך. להערכתם, הסיכון המוגבר לסרטן אינו נובע מהפריית המבחנה עצמה. הם משערים כי ייתכן ולנשים העוברות הפריית מבחנה יש מאפיינים מסוימים שעלולים להגביר את הסיכון לממאירות בצאצאים, או שסיבוכים פרינטאלים הכרוכים בהפריית מבחנה, עלולים להסביר סיכון זה. ואכן, הן בעבודות קודמות והן במחקר הנוכחי נמצא קשר בין משקל לידה גבוה או אספיקציה נאונטאלית ובין סיכון מוגבר לממאירות.

Pediatrics. 2010

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנות דחף של חיסון כנגד שעלת לאם משפרות תגובה חיסונית בתינוקות

    מנות דחף של חיסון כנגד שעלת לאם משפרות תגובה חיסונית בתינוקות

    מתן חיסון Tdap-IPV (או Tetanus-Diphtheria-Tetanus-Acellular Pertussis-Inactivated Polio Virus) לנשים הרות באפריקה נמצא בטוח, נסבל היטב ושיפר את תגובת הנוגדנים כנגד שעלת בתינוקות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Infectious Diseases. החוקרים השלימו מחקר בשלב 4 להערכת ההשפעה של חיסון כנגד שעלת במהלך היריון על האימונוגניות במדגם משתתפים ממערב אפריקה. מדגם המחקר כלל 343 […]

  • טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-מחלה ושיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנתיים בהשוואה לטיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית של תאי קשקש של הוושט. טיפול כימו-אימונותרפי גם לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות כוללת וגרורות מרוחקות, אך עם שיעור דומה של גרורות אזוריות-מקומיות לעומת טיפול […]

  • סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מפנסילבניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית ראשונית של תאי B (או Primary Cutaneous B-cell Lymphoma) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות ממאירויות המטולוגיות וסרטן ערמונית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,757 חולים עם אבחנה של לימפומה ראשונית של העור (גיל חציוני […]

  • התועלת של משלב סטטינים עם Ibrutinib בחולים עם CLL ו-SLL

    התועלת של משלב סטטינים עם Ibrutinib בחולים עם CLL ו-SLL

    טיפול בסטטינים בחולים עם אבחנה של CLL (או Chronic Lymphocytic Leukemia) ו-SLL (או Small Lymphocytic Lymphoma) לווה בתועלת הישרדותית משמעותית עם ירידה של 45% בסיכון לתמותה כוללת וירידה של 27% בסיכון להתקדמות מחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. התועלת של הטיפול נותרה עם גישות טיפול שונות, ללא עליה באירועים חריגים חמורים. החוקרים […]

  • מעורבות דולה בלידה מעלה את סיכויי הצלחת לידה וגינאלית לאחר ניתוח קיסרי ושיעורי הנקה

    מעורבות דולה בלידה מעלה את סיכויי הצלחת לידה וגינאלית לאחר ניתוח קיסרי ושיעורי הנקה

    טיפול בידי דולה לווה בעליה בשיעורי הצלחת לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי, לצד עליה של 20% בשיעורי הנקה בלבד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology. תמיכת דולה הפחיתה את שיעור הלידות המוקדמות בהיקף של 3-4 מקרים לכל 100 לידות, כאשר התועלת תועדה באוכלוסיות שונות. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 17,831 […]

  • נזק כלייתי חד בעת אשפוז לבית חולים מנבא פרוגנוזה רעה

    נזק כלייתי חד בעת אשפוז לבית חולים מנבא פרוגנוזה רעה

    חלק משמעותי מהחולים שאושפזו לבתי חולים באיטליה אובחנו עם נזק כלייתי חד, אשר לווה בשיעורי תמותה באשפוז גבוהים יותר, משך אשפוז ארוך יותר ושיעור גבוה יותר של אשפוזים ביחידת טיפול נמרץ, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. המחקר התצפיתי בחן את היארעות נזק כלייתי חד בשני בתי חולים אוניברסיטאיים באיטליה בין ינואר 2016 […]

  • תוצאות מבטיחות לחיסון כנגד HPV להפחתת עומס קרנת עור אקטינית

    תוצאות מבטיחות לחיסון כנגד HPV להפחתת עומס קרנת עור אקטינית

    חיסון סטנדרטי כנגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הפחית את עומס נגעי קרנת עור אקטינית במטופלים עם מערכת חיסון תקינה ונגעים מרובים, עם הפחתת מספר הנגעים הכולל ומספר הנגעים העבים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. מחקר VAXAK כלל 70 מבוגרים עם מערכת חיסון תקינה ולפחות 15 נגעי קרנת עור אקטינית בשטח של […]

  • בדיקת שתן עשויה לסייע במעקב אחר חולים עם סרטן כליה

    בדיקת שתן עשויה לסייע במעקב אחר חולים עם סרטן כליה

    בדיקת שתן חדשה עשויה להפחית במחצית את הצורך בבדיקות הדמיה במסגרת המעקב אחר זיהוי הישנות סרטן כליה, כך מדווחים חוקרים במהלך הרצאה שניתנה במסגרת הכנס השנתי מטעם ה-European Association of Urology. בדיקת GAGome המבוססת על בדיקת ספקטרומטריה להערכת גליקוזאמינוגליקנים בשתן, עשויה לשלול הישנות סרטן כליה של תאים צלולים עם ערך מנבא שלילי של 97%. ברקע […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך