שיטה המשלבת EEG תוך-גולגולתי ו-fMRI מראה כי ישנה פעילות אפילפטית נרחבת בחולים עם אפילפסיה פוקאלית (מתוך כנס European Congress on Epileptology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי התשיעי של ה-European Congress on Epileptology עולה כי חולים עם אפילפסיה פוקאלית מראים שינויים נרחבים במוח בעת פעילות אפילפטית מקומית מתועדת, וזאת באמצעות שיטה חדשה המשלבת אלקטרואנצפלוגרפים תוך-גולגולתית (Intracranial electroencephalography, icEEG) ותהודה מגנטית פונקציונאלית (Functional MRI, fMRI).

על בסיס תוצאות השימוש בשיטה החדשה בקרב שני חולים, מדווחים החוקרים כי ישנה פעילות מוחית הניכרת ב-fMRI שהינה מרוחקת ממיקום האלקטרודות התוך-גולגולתיות המתעדות פעילות אפילפטית אינטר-איקטלית. לדבריהם, הממצאים מצביעים על כך שניתן למדוד את פעילותה של רשת אפילפטית לאורך טווח רחב יותר של מדדים במרחב ובזמן מכפי שניתן היה עד כה. הם מציינים כי זוהי הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בבדיקה מסוג זה באדם.

במחקר הנוכחי, עברו שני חולים בדיקת icEEG-fMRI במסגרת הערכה טרום-ניתוחית בשל אפילפסיה. כחלק מהערכתם הקלינית, הושתלו אלקטרודות באונה הטמפורלית של חולה אחד ובאונה הפרונטלית של החולה השני. החוקרים תיעדו אותות חשמליים המספקים מידע אודות המקור האפשרי של התפתחות הפרכוסים.

החוקרים מציינים כי לפני בהדיקה המשולבת, עברו הנבדקים את ההערכה המקובלת, לרבות MRI מבני, EEG קרקפתי, Magnetoencephalography ומבחנים נוירופסיכומטריים על מנת לנסות ולזהות חסרים ביכולת תפקודית ספציפית העשויים לסייע באיתור האזור הפגוע של המוח. מידע מבדיקות אלו שימש למיקום האלקטרודות המושתלות לצורך בדיקת ה-icEEG-fMRI.

לדברי החוקרים, היכולת לתעד פעילות חשמלית ישירות מתוך המוח פירושה שלבדיקה רגישות ייחודית לפעילות זו. מאחר והאלקטרודות רושמות מכסנטימטר אחד של רקמת המוח שסביבן, הן מספקות מיקום מדויק במרחב.

החוקרים מדווחים כי כל אחד משני החולים עבר שתי בדיקות icEEG-fMRI הנמשכות כעשר דקות כל אחת. לדבריהם, סריקת נבדקים עם אלקטרודות מושתלות דורשת הערכת בטיחות מדוקדקת, וזו בוצעה באמצעות פרוטוקול בטיחות נוקשה, שימוש בסורק 1.5T, RF-coil של הראש, שימוש ב-low-SAR sequences (עד 0.1-W/kg לראש בממוצע), וקונפיגורציה מדויקת של כבלי האלקטרודות החיצוניים, המאפשרים 64 ערוצים של EEG פולשני המתועדים עם ציוד MR מתאים. נציין כי פרטי הבדיקה מפורטים על ידי החוקרים במאמר שפורסם בגיליון ינואר של ירחון Neuroimage.

שימוש משולב באלקטרודות תוך-גולגולתיות עם fMRI מאפשר קבלת תמונה טובה יותר של הפעילות האפילפטית במוח, טוענים החוקרים. הם מוסיפים כי בלתי אפשרי להשתיל את האלקטרודות ברחבי המוח כולו, כך שלצד ה-icEEG החליטו על הוספת fMRI המאפשר מדידת הפעילות האפילפטית הן בצורה מקומית (באמצעות האלקטרודות התוך-גולגולתיות) והן מבחינת תגובות נלוות ברחבי המוח.

החוקרים מציינים כי עשו שימוש בשיטה המתוארת על מנת לזהות פעילות חשמלית ברחבי המוח הקשורה בזיזים של פעילות אינטר-איקטלית. לאחר הסריקה, זיהו זיזים המייצגים פעילות אפילפטית ברישום ה-icEEG והשוו אותם לסריקות ה-fMRI. ההשוואות נעשו בין השינויים באותות שנצפו ב-fMRI ובין זיזי ה-icEEG.

אחת השאלות הקליניות שנותרו פתוחות, מסבירים החוקרים, הינה באיזו מידה האזור במוח שבו מתחיל פרכוס חופף את האזור האיריטטיבי המכיל את הפעילות האפילפטית המתמשכת. על אף שמדובר במחקר מוקדם מסוג proof-of-principle, יש בו משום הבטחה ליישום המסקנות במצבים בהם יש צורך בהרחבת הדימות המוחי אולם ישנה מגבלה של מספר האלקטרודות שניתן למקם במוח בנקודת זמן נתונה, הם מוסיפים. לדבריהם, הדבר עשוי לסייע בחשיפת אזורים של פעילות הנצפים ב-fMRI אשר יתכן ואינם האזורים מהם נרשמה הפעילות האפילפטית (ב-EEG). לפיכך, ישנה אפשרות שהבדיקה תחשוף אזורים מרוחקים של פעילות, ואותם ניתן להשוות לתוצא הניתוחי של החולה על מנת לבחון שמא הייתה להם חשיבות ביצירת הפרכוסים. באם כך הדבר, הם מציעים, הרי שיתכן ויהיה בכך משום תיקוף של חשיבותם ותפקידם של אזורים אלו, ושל הרלוונטיות שלהם עבור החולה.

חוקרת בתחום אשר נכחה בכנס ונתבקשה להגיב לפרסום הדברים, טוענת כי המדובר במחקר המייצג ממשק מעניין בין טכנולוגיה חדשה ובין השימוש בה בחולים. לדבריה, EEG תוך-גולגולתי הינו ספציפי יותר מאשר EEG קרקפתי ומאפשר לחוקר למפות איזורים המראים פעילות פרכוסית או פעילות פונקציונלית כלשהי ואשר ניתנים לאיתור גם ב-fMRI. היא מסבירה כי icEEG מאפשר בנוסף למפות איזורי פעילות בעת התרחשותה, וכי ניתן לבדוק את הקורלציה של תוצאות הבדיקה עם אלו של דימות מוחי. לדבריה, עשויות להיות לכך השלכות מבחינת כריתה ניתוחית ומבחינת זיהוי האיזורים בהם מתרחשים הפרכוסים.

מתוך הכנס השנתי התשיעי של ה-European Congress on Epileptology, שנערך בחודש יולי 2010 ברודוס, יוון.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול במוזיקה מקל על כאב וחרדה בחדרי מיון

    טיפול במוזיקה מקל על כאב וחרדה בחדרי מיון

    בקרב חולים עם כאב שאינו משנית לטראומה, הוספת טיפול במוזיקה לשיכוך כאבים סטנדרטי בחדרי מיון הובילה להקלה בכאב וחרדה, בהשוואה לטיפול סטנדרטי בלבד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת International Journal of Emergency Medicine. המחקר האקראי ומבוקר נערך בבית חולים בבנגקוק בין 2023 ו-2024 וכלל 63 מבוגרים (גיל ממוצע של 58.25 שנים, 38.46% גברים) שפנו […]

  • זיהום בשחפת מלווה בקיצור תוחלת החיים למרות טיפול מוצלח

    זיהום בשחפת מלווה בקיצור תוחלת החיים למרות טיפול מוצלח

    תוחלת החיים של חולים שאובחנו עם שחפת קצרה יותר, בהשוואה לאלו שלא נדבקו בזיהום החיידקי, כאשר הסיבוכים לאחר הזיהום מקצרים את תוחלת החיים ואיכות החיים בקרב אלו ששרדו את הזיהום בארצות הברית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine. החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה של שחפת, כולל סיבוכים […]

  • מה בין סוג הסוכרת ובין הסיכון לאירוע מוחי איסכמי או המורגי?

    מה בין סוג הסוכרת ובין הסיכון לאירוע מוחי איסכמי או המורגי?

    בחולים עם סוכרת מסוג 1 תועדה עליה של למעלה מכפליים בסיכון לאירוע מוחי איסכמי ועליה של 88% בסיכון לאירוע מוחי המורגי בהשוואה לביקורות, בעוד שבאלו עם סוכרת מסוג 2 נרשמה עליה של 37% בסיכון לאירוע מוחי איסכמי ולא תואר הבדל משמעותי בסיכון לאירוע מוחי המורגי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. מחקר העוקבה […]

  • ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה מלווה בסיכון מוגבר לנזק לדרכי מרה

    ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה מלווה בסיכון מוגבר לנזק לדרכי מרה

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי שיעורי הפגיעה בדרכי מרה גבוהים פי שלוש לאחר ניתוח כריתת מרה בסיוע רובוטי, בהשוואה לניתוח לפרוסקופי לכריתת כיס המרה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך העשור האחרון נרשמה עליה של פי 37 בשיעורי ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה ועלה חשש כי גישת ניתוח זו […]

  • בדיקת MRI של העובר מסייעת באבחנה וחיזוי הפרוגנוזה של מומים במוח 

    בדיקת MRI של העובר מסייעת באבחנה וחיזוי הפרוגנוזה של מומים במוח 

    בדיקת MRI של העובר הובילה לשינוי הטיפול בלמעלה משליש מההריונות וסיפקה מידע אבחנתי בעל חשיבות פרוגנוסטית בלמעלה מרבע מהמקרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מצרפת שפורסמו בכתב העת European Journal of Radiology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 243 משתתפים שעברו בדיקת אולטרה-סאונד ובדיקת MRI של העובר בין 2016 ו-2022 במרכז אבחנתי לפני-לידה בצרפת. גיל האם הממוצע עמד […]

  • עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהשלמת התערבות ניתוחית מעבר ל-42 ימים לאחר באבחנה של סרטן שד הוביל לעליה אקספוננציאלית בסיכון לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research. מרווח הזמן מהביופסיה האבחנתית עד לניתוח הדגים השפעה משתנה בין תתי-סוגים שונים של סרטן שד, כאשר בנשים עם […]

  • טיפול ממושך בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים מלווים בסיכון מופחת לדמנציה

    טיפול ממושך בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים מלווים בסיכון מופחת לדמנציה

    שימוש ממושך בתרופות ממשפחת נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (Nonsteroidal Anti-inflammatory Drugs, או NSAID) מלווה בירידה של 12% בסיכון לדמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. מנגד, שימוש לטווח קצר או בינוני בתרופות אלו לא הדגים השפעה מגנה מפני דמנציה. מדגם המחקר כלל למעלה מ-11,700 מבוגרים ללא-דמנציה (גיל ממוצע […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך