בחולי סוכרת המטופלים במטפורמין, הוספת טיפול באינסולין לעומת טיפול בסולפוניל-אוריאה לווה בסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים לא-פטאליים ושיעורי תמותה מכל-סיבה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עדיין לא ברור מהו הטיפול המועדף בחולי סוכרת, לאחר כשלון טיפול במטפורמין. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו להשוות את הזמן עד לאוטם שריר הלב, אירועים מוחיים, או תמותה במדגם חולים שטופלו במטפורמין, לאחר הוספת טיפול באינסולין או סולפוניל-אוריאה.
מדגם המחקר כלל יוצאי צבא שטופלו תחילה במטפורמין בין 2001-2008, ובהמשך הוסף טיפול באינסולין או סולפוניל-אוריאה. החוקרים התאימו בין כל חולה בו ניתן טיפול באינסולין ובין חמישה חולים בהם הוסף טיפול בסולפוניל-אוריאה. החולים היו במעקב עד ספטמבר 2011 להערכת התוצא העיקרי או עד ספטמבר 2009 להערכת גורמי התמותה.
התוצאים העיקריים של המחקר כללו תוצא משולב של אוטם חד של שריר הלב, אשפוז עקב אירועים מוחיים, או תמותה מכל-סיבה, תוך השוואת תוספת טיפול באינסולין עם תוספת טיפול בסולפוניל-אוריאה. החוקרים לקחו בחשבון נתונים דמוגרפיים, טיפול תרופתי, רמות כולסטרול, ערכי HbA1c, ריכוז קריאטינין בדם, לחץ דם, מדד מסת גוף ומחלות רקע.
מבין 178,341 חולים שטופלו במטפורמין בלבד, ב-2,948 הוסף טיפול באינסולין וב-39,990 הוסף טיפול בסולפוניל-אוריאה. לאחר התאמת החולים, המדגם כלל 2,436 חולים שטופלו במטפורמין עם אינסוליו ו-12,180 חולים טופלו במטפורמין עם סולפוניל-אוריאה. בעת הגברת הטיפול לאיזון רמות הסוכר בדם, החולים טופלו במטפורמין במשך חציון של 14 חודשים וריכוז HbA1c עמד על 8.1%. חציון משך המעקב לאחר הגברת הטיפול עמד על 14 חודשים.
שיעורי התחוצא העיקרי עמדו על 42.7 מקרים ל-1,000 שנות-מטופל בקרב מטופלים בהם טיפול קו-שני כלל אינסולין (172 מקרים) לעומת 32.8 מקרים ל-1,000 שנות-מטופל בקרב מטופלים בהם טיפול קו-שני כלל סולפוניל-אוריאה (634 מקרים) עם יחס סיכון מתוקן של 1.30 (p=0.009).
שיעורי אוטם שריר הלב ואירועים מוחיים היו דומים סטטיסטית (10.2 ו-11.9 אירועים ל-1,000 שנות-מטופל, יחס סיכון מתוקן של 0.88, P=0.52), בעוד ששיעורי התמותה מכל-סיבה עמדו על 137 לעומת 444 אירועים, בהתאמה (33.7 ו-22.7 אירועים ל-1,000 שנות-מטופל, יחס סיכון מתוקן של 1.44, p=0.001).
באשר לתוצאים המשניים, במהלך המחקר תועדו 54 תוצאים משניים לעומת 258 תוצאים משניים, כולל אוטם חד של שריר הלב, אשפוז עקב אירוע מוחי, או תמותה עקב מחלות לב וכלי דם (22.8 לעומת 22.5 אירועים ל-1,000 שנות-מטופל, יחס סיכון מתוקן של 0.98, p=0.87).
החוקרים קוראים להשלמת מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הסיכון על-רקע טיפול באינסולין בחולים אלו.
הערת מערכת: כדאי לשים לב שחציון תקופת המעקב היה 14 חודש במחקר הזה, והשאלה היא אם במעקב ארוך טווח יותר המגמה שהתקבלה במחקר זה לא עשויה להתהפך לאור מימצאים ממחקרים קודמים עם משך מעקב ארוך יותר.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!