מנתונים חדשים ממחקר UNOS (United Network for Organ Sharing) עולה כי אין קשר בין זמן איסכמיה ממושך ובין כשלון השתל או תמותה לאחר השתלת ריאות ותנאי זו אינו צריך לשלול אפשרות להשתלת ריאות.
החוקרים קוראים להסיט את עיקר תשומת הלב בעידן המודרני של השתלות ריאה מזמן איסכמיה פשוט לכיוון של מאפייני תורם טובים יותר. מנתחים הסתייגו מזמני איסכמיה ממושכים של השתל מחשש להשפעה שלילית של זמני איסכמיה-זילוח מחדש העשויים לפגוע בתפקוד השתל ולהוביל לכישלון ראשוני של השתל.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את התוצאות אודות למעלה מ-10,000 חולים לאחר השתלת ריאות: 7,098 חולים עם זמני איסכמיה של פחות משש שעות ו-3,127 עם זמני איססכמיה של שש שעות ומעלה.
אעפ"י שזמן איסכמיה ממושך של השל לווה בהיארעות מוגברת של אי-ספיקת כליות לאחר ניתוח ואירועים מוחיים לאחר ניתוח, לא זוהו הבדלים בין הקבוצות בשיעורי דחיית שתל מוכחת בביופסיה או כשל ראשוני של השתל.
שיעורי ההישרדות לאחר שנה ולאחר חמש שנים לא היו שונים משמעותית בין שתי הקבוצות ולמעשה, שיעורי ההישרדות לאחר 30 ימים היו מעט טובים יותר בקבוצה עם זמן איסכמיה ארוך יותר.
החוקרים כותבים כי זמן איסכמיה של שש שעות ומעלה לא נקשר עם שיעורי תמותה מוגברים לאחר שנה אחת או לאחר חמש שנים ולא נקשר עם הסיכון לכישלון ראשוני של השתל לאחר ניתוח רב-משתנים.
אשפוז ביחידת טיפול נמרץ ושימוש במכשיר ECMO (Extracorporeal Membrane Oxygenation) לפני השתלת ריאות זוהו כגורמים מנבאים משמעותיים לתמותה וכשלון ראשוני של השתל. השתלת ריאה אחת, השתלה קודמת בבית החזה וסוכרת אצל התורם השפיעו גם הם על שיעורי התמותה, בעוד שסוכרת אצל המקבל השפיעה על כשלון ראשוני של השתל.
עדיין לא ברור מהו זמן איסכמיה הבטוח ומהמחקר עולה כי שיטות השימור המודרניות וטכניקות זילוח מחדש הביאו להארכת זמן האיסכמיה מעבר לשש שעות. לדברי החוקרים, הם בהחלט חשים בנוח לאחר שבע שעות במידה והדבר היה נדרש לצורך ניתוח בטוח או תרומת איבר באיכות גבוהה.
JAMA Surg 2015
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!