אבחנה מוקדמת וטיפול בצורות המג’וריות של אספרגילוזיס עמדו במרכז הנחיות חדשות מטעם ה-IDSA (Infectious Diseases Society of America). ההמלצות המעודכנות מדגישות את הנתונים ממחקרים קליניים להערכת הטיפול הנוכחי בזיהומי אספרגילוס, כמו גם נתונים אודות השימוש בסמני עזר, מעבר לתרביות, לאבחנת זיהום.
בפרט, ההנחיות מתמקדות בטיפול בצורות המג’וריות של אספרגילוזיס, עם דגש מיוחד על מקרי אספרגילוזיס פולשני מאחר וצורה זו עדיין אחראית לתחלואה ותמותה משמעותיים בחולים מדוכאי חיסון, בסיכון גבוה.
הכותבים מדגישים כי שימוש טוב יותר בכלים אבחנתיים הוביל לשיפור יכולת הרופאים לקבוע אבחנה של אספרגילוזיס בשלב מוקדם. הם ממליצים להשתמש בטכניקות מולקולאריות, דוגמת ריצוף דנ”א, לזיהוי זני אספרגילוס במקרים המערבים בידודים עם גדילה לא-טיפוסית או כאשר עולה חשש לעמידות.
במקרים של חשד ל-IPA (Invasive Pulmonary Aspergillosis), ההנחיות ממליצות על השלמת בדיקת CT של החזה, ללא תלות בממצאים בצילום חזה. ברונכוסקופיה עם BAL (Bronchoalveolar Lavage) מומלצת גם כן בחולים אלו, אלא במקרה של מחלות רקע משמעותיות.
זיהוי Galactomannan (מרכיב בדופן תא אספרגילוס) בדם או בשטיפות נוזל ברונכואלבאולרי, מומלץ כסמן מדויק לאבחנה של אספרגילוזיס פולשני במבוגרים ובילדים, כאשר משמש באוכלוסיות חולים מסוימות, דוגמת חולים לאחר השתלת מח עצם המטופויאטית או חולים עם ממאירויות המטולוגיות.
בהנחיות דנים המומחים גם בכלי אבחנתיים חדשים, העשויים להביא לשיפור נוסף באבחנה מוקדמת של זיהומי אספרגילוס, כולל בדיקת PCR (Polymerase Chain Reaction), שנמצאה רגישה יותר מתרבית לזיהוי פטריות בדם ובדרכי הנשימה.
הזמינות של תכשירים אנטי-פטרייתיים פעילים יותר, הנסבלים טוב יותר, ו/או פותחו בפורמולות בשחרור-ממושך, הובילה גם לשיפור הטיפול בחולים בסיכון לזיהומי אספרגילוס חמור.
במקרים של חשד ל-IPA, יש להתחיל בטיפול אנטי-פטרייתי תוך כדי השלמת ההערכה האבחנתית. ההמלצה היא למתן Voriconazole לטיפול ראשוני ב-IPA, אם כי טיפול משולב ב-Voriconazole ו-Echinocandin עשוי להידרש בחלק מהחולים בסיכון גבוה. טיפול אנטי-פטרייתי ל-IPA יינתן למשך לפחות 6-12 שבועות. יש מקום לטיפול אנטי-פטרייתי מונע בחולים עם נויטרופניה ממושכת בסיכון גבוה לאספרגילוזיס פולשני. טיפול מונע ב-Posaconazole, Voriconazole ו/או Micafungin נחשב ליעיל ביותר.
ההנחיות אינן ממליצות על בדיקות שגרתיות לרגישות לתרופות אנטי-פטרייתיות. במקום זאת, יש לשמור בדיקות אלו למקרים בהם עולה חשד לזיהום בפתוגן עמיד לאזולים, או כאשר החולה אינו מגיב לטיפול אנטי-פטרייתי.
e-Med Tools
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
e-MedCase
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!