מתוצאות מחקר ROPA-DOP (Randomized Evaluation of HFpEF Patients with Acute Heart Failure and Dopamine) עולה כי למרות שטיפול בדופמין במינון נמוך ניתן לעיתים לחולים עם אי-ספיקת לב לא-מפוצה ללא הוכחות מבוססות לתועלת, כעת בסיס עדויות גדול יוצא כנגד טיפול זה, בפרט בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל. במחקר אקראי קטן של חולים אלו מצאו החוקרים כי לדופמין לא הייתה השפעה משמעותית על תפקוד כלייתי או שיתון. באשר לטיפול בפוסיד, החוקרים מצאו כי עירוי רציף הוביל לנזק בהשוואה למתן המשתן בבולוסים.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 90 חולים עם אי-ספיקת לב לא-מפוצה ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל לטיפול ב-Furosemide (פוסיד) בצורת בולוס או עירוי רציף, עם או ללא דופמין במינון 3 מק”ג/ק”ג/דקה, לאורך 72 שעות.
בכל המשתתפים במחקר תועד מקטע פליטה של חדר שמאל של לפחות 50% עם קצב פינוי גלומרולארי משוער של מעל 15 מ”ל/דקה.
החוקרים מדווחים כי לדופמין לא הייתה השפעה משמעותית על התפקוד הכלייתי או על שיתון. הם הדגישו כי מדובר בתוצאה נייטראלית, שכן למרות שלא הייתה עדות לנזק של הטיפול, באופן ברור גם לא הייתה עדות לתועלת במדגם כולו. בשורה התחתונה, הרושם הוא כי אין עדויות משכנעות התומכות בטיפול בדופמין במינון נמוך בכלל אוכלוסיית חולים זו.
הערכת ההשפעה של פוסיד במתן בולוס פעמיים ביום או במתן עירוי רציף התבססה על 308 חולים במחקר DOSE. החוקרים מצאו דמיון בין שתי הגישות מבחינת ההשפעה על תפקוד כלייתי ועל ההקלה בתסמינים. עם זא, בניתוח מתוקן של הנתונים, מחקר ROPA-DOP הדגים החמרה נפוצה יותר משמעותית בתפקוד הכלייתי עם מתן עירוי רציף של פוסיד, ולכן המליצו להימנע מזאת בחולים עם אי-ספיקת לב לא-מפוצה ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל.
מספר משתתפים בקהל הטילו ספק באשר למשמעות שינוי ריכוז קריאטינין בדם כתוצא, מאחר וידוע כי החמרת תפקוד כלייתי עם עליית קריאטינין, ללא עדות לגודש, אינה בעלת חשיבות רבה. חשוב יותר לבחון את התפקוד הכלייתי בתחילת הדרך, כמו גם את משך ההחמרה בתפקוד הכלייתי.
Circ Heart Fail 2016
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!